שלום וברכה לרב. האם גמ"ח שמבוסס על תרומות, יכול לעודד תרומה ע"י הבטחה לתורם לקבל זכאות להלוואה?

שלום רב, יש בכך חשש לאיסור תורה של רבית, ולכן אין להתנות את ההלוואה בכך. מקורות: יש להזהר מכך, שהרי המלווה מתנה את הלוואתו בתשלום ואף שהרבית מוקדמת להלוואה, מ"מ נקטו פוסקים רבים (חוו"ד סי' ק"ס סק"ג, רע"א שם ו', פת"ש שם סק"ז) שאם התנה את נתינתו בקבלת ההלוואה, ואם לא יקבל יהיה רשאי לתבוע חזרה, יש בכך איסור מהתורה. אולם אם אינו מותנה בכך, כיון שמדובר ברבית מדרבנן, הדבר מותר כאשר מדובר בגמ"ח של רבים (דהוי צורך רבים, ט"ז או"ח קנ"ג ב, פת"ש יו"ד רנ"ט סק"ט, חזו"א ערלה א' טו, אך ע' רמ"א ק"ס כ"ב, וצריך לחלק בין צרכי לבין טובת הקהל וחסד עמו, תקנת רבית עמ' פ"ה). יש שטענו שהיתר עסקה לא יועיל בזה, וצריך לעשות היתר עסקה שכולו פיקדון, כיון שנשאר למעשה חצי הלוואה, ולא נפתר בכך האיסור שנותן את חצי ההלוואה בתמורה להלוואה שיקבל לאחר זמן (ע' נתיבות שלום קונ' היתר עסקא נ', תקנת הריבית עמ' פ"ח, וראה תשובות והנהגות א' תפ"ז בשם הגר"א ומה שהציע שם). למעשה ראוי שיהיה בגמ"ח היתר עסקה כדת וכדין, וכיוון שכל שאלה משתנית לפי נתוני הגמ"ח וכל המסתעף, יש להתייעץ עם תלמיד חכם בכל מקרה לגופו. בברכה נאמנה,