לחברי יצא קרי ביום כיפור ומאז הוא לא מפסיק לדאוג וחושש לחייו. מה אפשר לומר לו כדי להרגיעו? מה הדין לגבי אחד כזה? אשמח מאוד אם תענו לשאלתי בהקדם משום שזה נושא שמאוד מפריע לו.

אמנם כתוב שאדם צריך להיזהר ביותר מראיית קרי ביוה"כ, ואדם שראה קרי ידאג כל השנה. אך כתב הגר"ע יוסף, שאם ראה קרי ולא בגלל משהו מסוים שהוא יודע שהמחשבה בו הביאה אותו לידי כך, אז אפשר לתלות בריבוי המאכל בערב יום כיפור שגרם לתופעה זו. זה שהוא מרגיש ודואג כך, כבר צריך לדעת שבשמים רואים שכואב לו המעשה, וכ"כ היה רוצה שלא יהיה, והוא בגדר אנוס. אך אולי כדי להרגיע את עצמו, אפשר שיקבל על עצמו איזה מעשה טוב לעשות, או סכום לצדקה, או קביעות בלימוד ספר מסוים. ובעז"ה והוא רחום יכפר עון וכו'. הרב רואי מרגלית.