1. האם מותר לאח, לשאת את אלמנת אחיו? 2. גרוש שאשתו הייתה חשודה בבגידה, נסתרה ממנו, אבל לא היו שני עדים והתראה - וגרש אותה, האם יכול לחזור לשאת אותה, למרות ש"לפני הגט" ראה גבר נכנס לדירה ששכרה, ובדלת סגורה ?

שלום וברכה, ראשית נדגיש שבנושאים חמורים הנוגים לתקינות הנישואים, יש לגשת לבית הדין הרבני, ולברר הדבר. הם מתמחים בנושאים אלו וביכולת לברר פרטי הנידון. 1.התורה אוסרת לאח לשאת את אשת אחיו, בין שהתגרשה או התאלמנה מאחיו. כדברי התורה (ויקרא יח) ערות אשת אחיך לא תגלה, וכפי שדורשת הגמ' במסכת יבמות נה ב. יוצא מהכלל הוא ציור בו מתקיימת מצוות ייבום וכדברי הטור באבן העזר הלכות אישות סימן טו "אשת אחיו אסורה לו מן התורה בין אם הוא אחיו מן האב או מן האם בין מן הנישואין בין מן הזנות אלא שאשת אחיו מן האם אסורה לו מן התורה לעולם ואשת אחיו מן האב מותרת לו אם מת אחיו בלא בנים כאשר יתבאר לקמן בהלכות יבום בע"ה" וכלשון הטור בהלכות יבום סימן קנו "כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובין אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה מצות עשה היא מי שמת אחיו מאביו בלא זרע אפילו היה לו זרע ומת שייבם את אשתו או יחלוץ לה" ייבום בימינו: כבר כתב ערוך השולחן (סימן קסה סעיף טו) "לפי מנהג המדינות דבארצות המזרח גם היום נהגו ביבום. ובמדינות אשכנז וצרפת ורוסיא ופולין ועסטרייך לא נהגו כלל ביבום" וכן תקנת הרבנות הראשית שאין מייבמים כלל. ואמנם במקרים חריגים ביותר יש שמייבמים. 2.א.מותר לגרוש להחזיר גרושתו, אף שראה אותה מתייחדת בדירה עם אחר קודם שהתגרשה. למרות שייחוד אישה עם גבר זר הוא איסור חמור ביותר. הוא אינו אוסר האישה לבעלה. אמנם אם הייחוד היה מלווה במעשה מכוער, כלומר שהיה נראה מאופן הייחוד שהם מכוונים לעבירה, אסור לו להחזירה לפי הב"ש. ולכן יש לברר פרטי העניין בבית דין רבני, כדי לברר ההיתר. 2.ב.מדין תורה אישה נאסרת לבעלה רק כאשר זינתה כאשר נשואה לו. ואם אין הדבר מבורר צריך ראיה בעדות או ידיעה וודאית של הבעל שאשתו זינתה עם אחר. ואמנם חכמינו אסרו אישה למי שנטען שזינתה עמו, כאשר התגרשה מבעלה עקב קול שזינתה בצירוף עדים על מעשה מכוער שעשתה. ונקט הב"ש (סי' יא ס"ק ד) שאסורה לחזור לבעלה אף באופן שיש רק ידיעה על מעשה מכוער שעשתה האשה. אך בנידון שיש רק ידיעה על ייחוד האשה עם גבר זר, לא תוספת מעשה מכוער, אין לבעל איסור להחזירה אף מדרבנן. (וראה בפ"ת סי' יא ס"ק ח שדן מה בין ייחוד למעשה מכוער) (יבמות כד, ובשו"ע אבה"ע סי' יא) 2.ג.להרחבת היריעה נוסיף שהמשנה בגיטין (מה ב) נקטה שהמוציא את אשתו משום שם רע שיצא עליה אינו מחזירה. ונחלקו בגמ' ובראשונים האם האיסור קיים רק כאשר הבעל אמר להדיא שמגרשה משום השם רע, או אף כאשר גרשה בסתם. הטעם לאיסור הוא או משום קלקול, (שעלול הבעל להוציא על האישה וילדיה שיוולדו מאיש אחר לע"ז שהם ממזרים, כי אלו היה יודע שהקול אינו אמיתי לא היה מגרשה, ונמצא שהגירושין בטלים.) או משום פריצות, (שלא יהיו הנשים פרוצות.) אך נדון זה אינו נוגע לשאלתך, כיון שבציור שלנו לא היה קול שמחמתו הוציאה הבעל, אלא הבעל גירש האישה בגלל מה שהוא ראה בעצמו. וכדברי החת"ס סי' כה שבאופן זה אין כל חשש, שאין לקנוס האישה משום טענת הבעל ללא ראיה, וכמו כן לא יוכל הבעל להוציא לעז על האשה והילדים, שהרי לא התחדש לו משהו שלא ידע לפני כן, כיון שהכל נעשה על פיו. בברכה הרב מרדכי י. גרוס