הבנתי שלעניין של ההלכה יש שתי שיטות לחישוב שעות זמניות מעלות השחר עד צאת הכוכבים או מהזריחה לשקיעה אבל קראתי במקום מסוים שהשיטה שמעלות השחר עד צאת הכוכבים זה רק לדיני תורה וסתם לעניינים רגילים נהוג לחשב את שעות היום רק לפי השיטה שמהזריחה עד השקיעה האם זה אכן כך?

לשואלת, שלום וברכה! אני לא בטוח שהבנתי למה את מתכוונת, ואציע שתי אפשרויות: 1. אולי המקור שקראת מתכוון לומר שהשעות הרגילות בשעונים שלנו מתאימים לזמן שמהזריחה עד השקיעה. זה נכון, בימים מסוימים בשנה שבהם היום והלילה שווים באורכם ("ימי השוויון" באביב ובסתיו, 21 במרס ו- 22 בספטמבר). בימים אלו הזמן שבין הזריחה לשקיעה הוא בדיוק 12 שעות של ששים דקות. 2. אולי הוא מתכוון לומר שבזמן חז"ל, כאשר דיברו על שעות זמניות, התקיימו שתי שפות במקביל: אחת בשפת העם, שהתחשבה בזמן שמהזריחה לשקיעה, ואחת בשפת ההלכה, שהתחשבה בזמן שמעלות השחר עד צאת הכוכבים. אינני יודע אם מישהו סובר כך, ואולי באמת חכם כלשהו כתב זאת כדי לתרץ בדרך זו קשיים מסוימים שעולים מדברי חז"ל על השיטה שהחישוב הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים: הוא יסביר שמאמרים אלו בדברי חז"ל השתמשו בשפה העממית. אם לזה הכוונה, ברור שהדעה החולקת לא תסכים אתו.