א. האם מותר לעובד שהתפטר לפתוח עסק מתחרה, תוך כדי שימוש במידע שיש לו מהחברה בה הוא עבד קודם - בכדי להשיג משקיעים ולקוחות?
ב. קיבלתי יעוץ פיננסי לכלכלת המשפחה מחברה שמתמחה בכך, לא נאמר שהמידע הוא בלעדי או שאסור להעבירו. האם מותר לי ללמד את אחי את מה שלימדו אותי?
מה הדין כשגנב גונב חפץ בשבת תוך כדי הוצאה מרשות לרשות ונשבר הכלי?
האם חיוב התשלומים הוא מהרגע הראשון , ויש "קים ליה בדרבא מיניה" או מרגע השבירה ואז אין.
הקצות דן בשאלה זו לאור דברי הרמ"א.
גישור אינו עוד הליך משפטי או פתרון ליישוב סכסוכים. גישור הוא תורת חיים של רדיפת שלום בדרך שאינה מנסה לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, אלא רק מסייעת לנהל את המשא ומתן על ידי בחינת הנושאים השנויים במחלוקת וזיהוי האינטרסים האמיתיים
כדי שמשפט התורה ילך ויתפתח וייכנס גם לתחומי כלכלה מורכבים, על הדיינים והפוסקים לעשות עבודה גדולה - לעדכן את מה שנצרך ומנגד לשמור על עקרונות משפט התורה. וזו עבודה קשה – לדעת מה להרחיק ומה לקרב, כשדווקא בדיני ממונות יש יותר מקום להתחדשות.
כדי להסביר איך יכול להיות חיוב שבת וגניבה ביחד בשביל שיהיה דין "קם ליה בדרבא מיניה" הגמרא מעמידה כמה אוקימתות, לשיטות רבינא ורב אשי. הקצות מיישב את דברי הטור שהביא את הדין בלי האוקימתות, ונשאר בצריך עיון על הרמב"ם.
הקצות כתב שהחזיר את הגנבה לבעלים פטור מכפל בגלל שכבר חזרה קרן לבעלים. הנתיבות חולק עליו וסובר שזה בגלל שאי אפשר לחייב כפל בלי תשלומים מגזרת הכתוב, ומביא ראיה מהרשב"א
יש גנב שפטור מתשלומים מדין "קם ליה בדרבה מיניה" כאשר היה מגרר ויוצא, וברה"ר הגביה למעלה משלושה אך לא ברה"י.
הרשב"א מחדש שגם אם גנב נאמן בטענת החזרתי אחרי שהגיעו עדים שגנב, הוא עדיין חייב בכפל, שיש כאן 'פלגינן' בנאמנות. אמנם היה ניתן לומר שזה מצד זכות לטעון אך לא נאמנות.
לפי הרשב"א אם החזיר את הגניבה לפני שבאו עדים פטור מכפל כמו מודה בקנס, אך לפי הקצות זה משום שכבר חזרה קרן לבעלים.
שליח בטביחה של גניבה יחד עם עוד איסור - הטור בשם הרמב"ם כותב שבי"ד. והמשנה למלך הוכיח שפטור ואין כאן שליח לדבר עבירה.
הקצות מביא תשובת הרשב,א שדן האם גנב נאמן בטענה החוזרת מול עדים, ואם כן - איך משלם כפל? הרי תמיד מרשיע את עצמו.
