אדם שאמר שהוא כהן נאמן כלפי עצמו אך אם בא על גרושה אינו נאמן כדי להלקותה אומר המל"מ שבנו יהיה חלל ודאי כיון שברה קרע דאבוה. שואל על כך השמעתא מגר שאמר שלא נתגייר לפני ב"ד שהדין הוא שאינו נאמן לפסול בניו. מחדש השמעתא שדין יכיר שייך רק כאשר האב אומר זאת במפורש והבן בעולם
השב שמעתא מחלק בין שני סוגי נאמנות בשווה אנפשיה מועילה אמתלא אבל בנאמנות דבר תורה לא מועילה אמתלאץ הגמ' אמרה שהאומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה שאלו הראשונים למה תביא ראיה? הרי שויה אנפשיה חתיכה דאיסורה תירצו הראשונים כיון שגופה משועבד לבעל אין כאן דין שויה אנפשיה
