שאלה
שלום,
מדוע לפני אכילת לחם וכדומה אנו מחויבים דווקא בנטילת הידיים?למה לא לנקות את הטומאה ולעניין אכילת לחם- להכין את עצמנו לאכילתו דווקא באמצעות נטילת הידיים? מדוע דווקא פעולה זו ולמה בכלל חייבים בעשיית פעולה כלשהיא ולא במחשבה..
תשובה
שלום וברכה
בעניין נטילת ידיים לפני האוכל כתב בעל המשנה ברורה שני טעמים
כך לשונו של המשנה ברורה סימן קנח ,א
'טעם תקנת נטילה הוא משני דברים אחד מפני סרך תרומה והיינו כיון דידים עסקניות הן ונוגעים בכל דבר ובזמן שהיה נוהג טומאה וטהרה והכהנים אכלו תרומה היו צריכין ליטול ידיהם מדברי סופרים קודם אכילת תרומה כדי שלא יטמאוה בנגיעתן וכדי שיהיו רגילין הכהנים בזה גזרו ג"כ על כל איש ישראל האוכל פת שאסור לאכול עד שיטול ידיו וגם עכשיו שאין הכהנים אוכלין תרומה מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בהמ"ק ב"ב לאכול בטהרה
ועוד טעם לתקנת נטילה משום נקיות וקדושה וסמכו בגמרא [ברכות נ"א] אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים [סמ"ג]'.
כלומר, חז''ל ראו לנכון שכל עמנו הגדול יטול ידיו קודם אכילת לחם כדי לשמר את טהרת התרומה ואת הנקיות והקדושה.
תקנה זו של חז''ל ליטול ידיים הוא אדיר בעל גיבוי שמיימי.
הגיבוי השמיימי בא לידי ביטוי:
א. בנוסח הברכה. לכן אפשר לברך 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים'. למרות שה' בעצמו לא ציוונו במצווה זו אלא רבנן, נחשב כאילו ה' בעצמו 'ציוונו על נטילת ידיים'. הסיבה לכך כי ה' נתן תוקף לדברי חז''ל שנאמר 'לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל'
כך הגמ' בשבת מסבירה לגבי ברכת נרות חנוכה:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א
'מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו? רב אויא אמר: מלא תסור. רב נחמיה אמר: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך'.
ב. כח תקנת חז''ל יש לו גיבוי שמיימי גם במובן שהמקפיד על נטילת ידיים כהלכתם זוכה לשפע ברכה מהשמיים.
וכך דברי הזוהר פרשת לך לך דף פז
'...מאן דנטיל ידוי כדקא יאות דגרים לגרמיה ברכאן דלעילא דשראן ברכאן על ידוי כדקא יאות ואתברך בעותרא'
חכמנו עם הגיבוי השמיימי שניתן להם , ראו ברוח קדשם לתקן לטובת העם דווקא באופן ובצורה המסוימת של נטילת ידיים.
זכו להרבה ברכה אתם וכל בית ישראל
