לצוות הרבנים שלום רב. מהי עמדת התורה בנוגע למפגשים בין יהודים וערבים, כדוגמת משחקי ספורט משותפים, לעיתים אפילו בין ילדים ערבים ויהודים, ומפגשי שיח וכיוצ"ב? האם באופן כללי התורה רואה בעין יפה ניסיונות לפיוס ושלום, ואם כן, האם היא רואה בעין יפה ניסיונות מהסוג הזה או שיש פה התקרבות לא טובה בין היהודים והגויים, במיוחד שמדובר על גויים שחיים בארץ וחלקם לא שלמים עם המציאות שלנו (בלשון המעטה) אפילו עד כדי שאיפה לביטול ריבונות יהודית בארץ (בלשון המעטה)?

יחסי אנוש מותרים ואף רצויים קשרי ידידות הדוקים - אסורים. חז"ל אסרו את בישוליהם וסתם יינם בגלל קירוב דעת. כל קירוב דומה - אסור תחרויות ספורט מותרות אלא שיש ההופכים כל תחרות ספורט למאבק לאומני שנזקו רב מתועלתו באשר למפגשי שיח יש להימנע מויכוחים דתיים, פוליטיים וכדו'. אפשר לשוחח על ערכי משפחה, בריאות , אקולוגיה וכדו'