האם מותר להתקלח בשבת במים קרים?

בס"ד שלום רב, מעיקר הדין מותר להתרחץ במים קרים או לכל היותר פושרים וכן נהגו הספרדים (ילקוט יוסף). אך בני אשכנז נהגו שלא להתרחץ אם אין צורך כלל, במקום הצורך כגון יום חם או שהזיע הרבה אפשר להקל להתרחץ בקרים או פושרים. יש להעיר שבכל מקרה של מקלחת יש להזהר בכל מה שנדרש (סחיטה, מריחת סבון, תלישת שיער). הרחבה: במסכת שבת (מ.) מבואר שחכמים אסרו על רחיצה בשבת במים חמים משום גזירת הבלנים, והיא שהאנשים שתיפעלו את בתי המרחץ מחשש הלקוחות היו מחממים את המים בשבת ע"י הבערת אש, איסור דאורייתא גמור. אמנם, מים שהוחמו מלפני שבת מותר להנות מהם מעיקר הדין אך כאמור, היו הבלנים מחממים מים בשבת עצמה והיו טוענים שאלו מים שהוחמו בערב שבת. כך הוסיפו חכמים והרחיבו ושינו הגזירה עד שעמדה בסוף על דין זה: אסור לרחוץ בכל חמים שהוחמו ע"י אש אך מה שחומם באופן טבעי כחמי טבריה, מותר, וכן מותר לרחוץ בצונן. וכך למעשה פסק בשו"ע בהלכות שבת (שכו, א) שאסור לרחוץ (בין ע"י טבילת הגוף בין ע"י שטיפת הגוף) בחמים אפילו אם הוחמו מערב שבת. אך מותר בשבת לרחוץ מקצת גופו, במים שחוממו בערב שבת. אך בביאור הלכה הביא (ד"ה במים שהוחמו) דברי רעק"א שבמצטער לא גזרו כלל על רחיצה בחמים שהוחמו מערב שבת. אמנם המשנה ברורה (ס"ק כא) כתב שמחשש סחיטה וטעמים נוספים נהגו לאסור כל רחיצה בנהר או במקוה. אמנם, בני ספרד לא קבלו עליהם מנהג זה לאיסור ולכן מותרים ברחיצה בצונן בשבת. אך יזהרו שלא יבואו לידי סחיטת השיער והמגבת (ילקוט יוסף שבת שכו, ג). ביחס למנהג בני אשכנז כיום: ביחס למקלחת נחלקו הפוסקים, האם מותרת המקלחת בצונן או לא. דעת חזו"א ומנחת יצחק (ו, לב) שאסור, משום שחשש סחיטה שייך גם במקלחת. אך דעת האג"מ (או"ח ח"ד עה; וכ"כ המנח"י הנ"ל בשם אחרונים) שמעיקר הדין מותר להתקלח בצונן, אך אין להתיר אלא במקום צער. ולמעשה לכתחילה אין להתקלח כלל בשבת שלא לצורך אלא לתענוג וכדומה. אך במקרה הצורך של יום חם או זיעה רבה, כיון שהוא מחלוקת בדרבנן נראה שאפשר להקל ולהתרחץ בקרים, ובלבד שיזהר בכל הזהירויות הנדרשות (שלא יסחוט וכן יקפיד על שימוש בסבון נוזלי, ויזהר מתלישת שערות). בברכה, הרב אלישיב קפקה