30 שנים יש לי על שמי 2 מקומות בעזרת נשים, מידי שנה שילמתי עליהם סכום שהושת על מקום ישיבה, כל השנים ביקשו הגבאים שאקנה כמה שיותר מקומות, מעטים אלו שקנו, לא הי’ דרישה הי’ ציבור קטן ומקומות בשפע, הגבאים ביקשו ממני שאקנה כמה שיותר כי הכסף נחוץ לתחזוקת בית הכנסת בשנים האחרונות הציבור גדל ונהי’ לחץ גדול מאד על מקומות בפרט בעז"נ, אשתי נפטרה הגבאים לקחו לי את המקום בטענה כי אין המשכיות ירושה, וכי הם יכולים כל שנה לסרב למכור את מי שהם רוצים לסרב, אני טענתי כי מתמיד היו לי 2 ויותר מקומות בעז"נ ומעולם לא הגדרתי מי ישב איפה ובאמת אשתי ישבה שם הכי פחות הבנות והכלות ישבו שם יותר כי לאשתי לא הי’ ענין בלהבתכל למטה בעת התפילה, פעם ישבה אשתי ז"ל פעם בנותיי ופעם כלותיי לטענתי: אין להם זכות לקחת מקום מוחזק אחרי שהגבאים לדורותיהם הבטיחו שכדאי שאקנה כך אהי’ מוחזק כשהציבור יגדל, אין הגבאים החדשים יכולים להפקיע מהבטחת הגבאים הקודמים בשנית גם אם יכולים להפקיע אינם יכולים לקבוע שמתוך 2 המקומות השייכות לי האחד המובחר יותר צמוד להיכל בית המדרש היתה של אשתי ומכיוון שנפטרה חוזרת המקום לבית הכנסת אם כבר להפקיע אז את השני הפחות מובחר ולהשאיר ברשותי את המובחר יותר תודה

בס"ד שלום וברכה, בוויכוחים מעין אלו יש ללכת לבי"ד או לרב המוסכם על שני הצדדים שישמע את טענות הצדדים ויכריע או יפשר ביניכם. באופן כללי יש לדון ולברר מה הנוהג אצלכם בבית הכנסת בעבר ובהווה. האם התשלום על המקום הוא בתור קניית המקום או רשות שימוש? באם התשלום הוא רק כרשות שימוש התלויה בתשלום מסים כל שנה, מסתבר שאין רשות זו עוברת בירושה. אך אם יש קנית את המקום המקום עובר בירושה. ודאי שאם הגבאים הקודמים הבטיחו דברים ועל סמך הבטחתם הוצאת ממון אין רשות לגבאים הנוכחיים לשנות מדבריהם אך כאמור יש לדון מה בדיוק הייתה כוונתם. בברכה, שנה טובה שלום וריעות.