שאלה: אקדים ואומר שהשאלה אינה לצורך פסיקה, כיון שהניזקים אינם תובעים אותי. אני שואל רק כדי לעשות הישר והטוב.
שלושה רכבים נסעו בכביש בינ"ע במהירות גבוהה: רכב א’ רכב ב’ ורכב ג’. רכב ג’ רצה לעצור את שני הרכבים ע"מ לפגוע בהם, אז הוא עקף אותם ועצר בפתאומיות. רכב א’ הספיק לבלום בזמן, אך רכב ב’ לא הספיק לגמור את הבלימה- והתנגש ברכב א’ במהירות נמוכה. נגרם נזק פח לרכב א’, ונשבר פנס לרכב ב’. נהג רכב ב’ לא הספיק לעצור אף שהבין שרכב ג’ עוצר, כי חשב שהעצירה תהיה מדורגת ולא פתאומית. יש גם סיכוי שהוא לא שמר מספיק מרחק, או שהגלגלים והבלמים היו שחוקים. אני נהג רכב ב’, אך אינני בעל הרכב. א. האם אני צריך לשלם לרכב א’? ב. האם אני צריך לשלם לבעל רכב ב’?
תשובה: בס"ד
שלום וברכה:
א) להלכה יש לקבל את חוקי התעבורה אף מצד דין התורה כיוון שאדם מקבל רשיון לנהוג בכבישי המדינה והרשות ניתנת לו בתנאי שהוא נוהג לפי כללי התעבורה, ואם לא נקבלם יהיה בלגן בכביש, לכן כל מי שלא נוסע ע"פ כללים אלו הוא פושע. ממילא גם בתאונות, חוקי התעבורה מחייבים את האדם מדין תורה.
לכן נראה לי שע"פ החוק תמיד האחרון חייב כיוון שאם נתקע סימן שלא שמר מספיק מרחק.
ב) כיוון שמעשה זה נחשב לפשיעה אתה חייב גם לבעל הרכב בו נסעת.
גירסת הדפסה
שלח לחבר