מהם הלכות הבסיסיות והמנהגים בתפילת הדרך?

הקדמה מובא בגמרא: היוצא לדרך – הימלך (התייעץ) בקונך וצא. מאי הימלך בקונך וצא? אמר רבי יעקב: זו תפלת הדרך. כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך. מאי תפלת הדרך? יהי רצון מלפניך ה' אלוקי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה' שומע תפלה. ומוסיפה הגמרא ואומרת שתיאמר תפילת הדרך בלשון רבים, גם אם הנך נוסע לבד ואין נוסעים נוספים באזור. • תפילת הדרך נכון לאומרה מיד ביציאה ממקום יישוב/ ביציאה מתחום העירוב. ומתאים לגמרא הנ"ל שתפילת הדרך היא כלקיחת רשות מה' כאשר יוצא לדרך. ואם שכח לברך יכול לברך יכול לברך עד פרסה (כארבעה ק"מ) לפני כניסתו לעיר. • תפילת הדרך אומרים פעם אחת ביום, ואם לאחר סיום נסיעה החליט בהפתעה לנסוע שנית מחוץ לעיר יברך פעם נוספת. • טיסות ארוכות – טיסה ארוכה מאוד, מברכים פעם אחת תפילת הדרך בתחילתה בלבד. • ברכה תחילתה בברוך – כל הברכות פותחות במילים: ברוך אתה ה', תפילת הדרך אינה כך, וכדי ליצור שיהיה כך וראוי להצמידה לברכה אחרת לדוגמא: לאכול פרי ובסופו לברך בורא נפשות ובהמשך לומר ברצף תפילת הדרך. • באיזה מרחק נסיעה אומרים תפילת הדרך – תפילת הדרך אומרים על נסיעה / הליכה של ארבעה ק"מ מחוץ למקום יישוב. ובמקום סכנה אף בפחות מכך. (משנ"ב , כה"ח הגר"ד ליאור) ולדעתם אין לשנות את המרחק הנסיעה שמתחייבים בתפילת הדרך בגלל כלי התחבורה המצויים. והסביר הרב דב ליאור שליט"א – שאין סיכון יותר אם הנסיעה היא ארוכה יותר, רמת הסיכון לא משתנה. ואילו לדעת פוסקים אחרים וביניהם הגר"ע יוסף זצ"ל יש להעביר את זמן ההליכה של פרסה, והוא הזמן שמתחייבים בו בתפילת הדרך! דהיינו בחז"ל הליכת אלפיים אמה (ק"מ בקירוב) זמן ההליכה 18 דקות, כפול ארבעה מיל שיש בפרסה = 72 דקות נסיעה מחוץ לעיר, לפי זה הנוסע מירושלים לתל אביב וחזרה נדרש לברך תפילת הדרך לדעה זו. דעה שלישית – אין לברך תפילת הדרך רק כאשר אתה נמצא בבדידות, מנותק מהחברה ולכן אין לומר תפילת הדרך בדרכים ראשיות. (שו"ת בניין אב, אור לציון) ועוד כתבו שיש רווח בין המכוניות או במקום סכנה לומר תפילת הדרך, ולכן לדעתם יאמרו תפילת הדרך ללא שם ה' דהיינו יסיימו 'ברוך שומע תפילה'. לעומת דעה זו כתבו – עקב ריבוי תאונות, וסכנה בדרכים ניתן לומר תפילת הדרך בימינו בברכה ואף לאומרה על כל נסיעה מחוץ לעיר שיש בה ארבעה ק"מ. • נשים – עקב היותה של תפילה זו לשמירה בדרך, חובתה על כולם במידה שווה. • תפילת הדרך היא בקשת רחמים ולכן עדיף שכל אחד יאמר אותה בעצמו. • נוסע בשבת לצורכי רפואה או ביטחון – יברך אף הוא תפילת הדרך. • ותחזירנו לשלום – היוצא מביתו יכול לומר ותחזירנו לשלום, בעיקר אם חוזר באותו יום. • תפילה אישית – מותר להוסיף תפילה אישית בתפילת הדרך. לדוגמא: ותצילנו מתאונות דרכים או ממחבלים. (הרב ש"ז אוירבאך זצ"ל) • תפילת הדרך בתוך העיר – פעמים רבות נשאלתי למה לא לברך גם בתוך העיר תפילת הדרך? הסיבה לכך - לברך כתקנת חכמים שקבעו ברכה זאת רק מחוץ לעיר שהיו בזמנם סכנות רבות של כנופיות שודדים וכדומה. אך הנוסע בתוך העיר וחושש בה יכול לומר – "ותכניסני לכרך זה בשלום ותוציאני מכרך זה בשלום" • תפילת הדרך בעמידה – טוב לומר תפילת הדרך בעמידה אך הנוסעים ברכב יכולים לאומרה בישיבה. סגולות והנהגות: • אמירת לך לשלום - הנפטר מחברו אל יאמר לו 'לך בשלום' אלא 'לך לשלום', פירושו – זהו איחול שיהיה לך שלום בהליכה וגם במקום שתגיע אליו תמצא שלום. • ברכה מתלמידי חכמים – היוצא לדרך, טוב להתברך על ידי תלמידי חכמים, כדי שיתפללו עליהם. • טוב ללמוד תורה במהלך הנסיעה .(כמובן כאשר אינו נוהג) • טלית ותפילין – כאשר יש חשש, אפילו קטן שילון מחוץ לביתו, טוב שייקח עמו את הטלית והתפילין. • ליווי האורחים - טוב ללוות את האורחים גם בימינו, וניתן להסתפק בליווי של ארבע אמות. (שתי מטר) • צדקה – יש נותנים לנוסע מעות לצדקה על מנת שיהיה שליח מצווה לתת את הצדקה במקום שיגיע אליו.