ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
זה הזמן להצטרף להגרלת הפרסים הגדולה של אתר ישיבה

תפילין של אשכנזי לספרדי | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ אדר א' תשע"ט

תפילין של אשכנזי לספרדי


כולל הלכה בית אל

שאלה:
שלום קראתי את התשובה הראשונה שמתירה לספרדי להשתמש בתפילין של אשכנזי, אבל במקום אחר ראיתי שפרשיות של אשכנזים פסולות לספרדים! מה הדין?

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "תפילין נוסח ספרד לעדות המזרח"

תשובה:
שלום וברכה לשואל.
ראוי ונכון שכל אדם ימשיך את מנהג אבותיו, אך במקום בו אין אפשרות לעשות כך, יכול בן ספרד להניח תפילין של בן אשכנז, ויבדוק תחילה כיצד נכתבו הפרשיות הפתוחות וסתומות, ואם לא בדק ילך אחר הרוב [שעושים כדברי הט"ז בעניין] ולא יברך, כדברי הגאון הרב עובדיה יוסף. ובן אשכנז יכול להניח תפילין של בן ספרד בברכה אם דקדקו בכתיבת קוצו של יו"ד.

מקורות: הב"י (סימן ל"ו) הביא דינים בצורת האותיות מהרב רבי יצחק ברוך שאמר, ואחריו הרחיב וסידר את דיני צורת האותיות המשנה ברורה בקונטרס "משנת סופרים", ועל פי זה כותבים האשכנזים וכתב זה מכונה כתב ב"י. החסידים, כותבים בכתב דומה מאוד המבוסס על כתב ב"י ונוספו בו מספר שינויים קטנים, והוא הנקרא כתב האר"י ז"ל. בשונה מכתבים אלו ישנו כתב ספרדי המכונה כתב 'וועליש' אשר נכתב על פי מסורות רבות מגדולי ספרד, ובספר יריעות שלמה לגאון הרב מועלם סיכם את דיניו בצורה יסודית.
(יש לדעת שיש הבדל בין הכתבים מבחינת קצב הכתיבה בנוסף להבדלי צורת האותיות, ודבר גורם להבדלי מחיר משמעותיים).
מבחינה הלכתית החזון איש שלל את הכתב הספרדי והחסידי בשל אות צד"י שנכתבת בו בראש ימני הנוטה לצד ימין, אך רוב הפוסקים לא פסלו בשל כך את הכתב לאשכנזים וכן כתב החת"ס במפורש ובספר מנחת יצחק (ד, קמז) כתב שכשא=הראה לחזו"א את דברי החת"ס הודה לו והכשיר ועוד עיין ביביע אומר (ח"ב יו"ד ס"כ).

מעבר לכך יישנם שני הבדלים מהותיים שחשוב לעמוד עליהם לפני הנחת תפילין של בן העדה האחרת.
1. יישנה מחלוקת גדולה בין הראשונים בדין פתוחות וסתומות: פירוש, דין זה הוא המקום בו מסתיימת פרשת 'שמע' והמקום בו מתחילה פרשת 'והיה אם שמע'. הספרדים נהגו בדין זה כרמב"ם, ומנהגם כשר גם לבני אשכנז לכל הדעות. אך האשכנזים ברובם נהגו בדין זה כדברי הט"ז והמשנה ברורה ופוסקים רבים נוספים' ויש מפוסקי ספרד שפסלו את מנהג זה. לכן לדעת הגאון הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ט או"ח סי' ק"ג אות ד) תפילין הנעשים בשיטת הט"ז אין לבן ספרד להניחם, אך אם אין לו תפילין אחרות יניחם בלא ברכה. בנו הגאון הרב יעקב יוסף חלק עליו והתיר להניחם בברכה, ואין כאן המקום להאריך. (עיקר דין זה מופיע באריכות בסימן לב סע' ל"ו).
2. יישנה מחלוקת בהבנה מהו קוצו של יו"ד, ולדעת ר"ת- הקוץ הוא מן תג קטן היורד בצידה השמאלי של האות. כל פוסקי אשכנז הכריעו שאין להניח תפילין ללא קוצו של יו"ד לדעת ר"ת, אך פוסקי הספרדים העידו על שתי מסורות שונות בעדתם והכשירו אף כשלא נכתב קוץ זה.

הרב ישי שריג


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il