ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים שבועות

הלכות חודש סיון - על פי הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הרב יצחק בן יוסףכ"ה אייר תשע"ט
120
שאלה
הלכות חודש סיון וחג השבועות ממחזור 'קול יעקב' לרב מרדכי אליהו זצ"ל
תשובה
הלכות חודש סיון – מפסקי הראשון לציון הרב מרדכי אליהו מתוך סידור 'קול יעקב' א. ביום ראש חודש סיון באו ישראל אל מול הר סיני. ביום זה הייתה בעם ישראל אחדות גדולה "כאיש אחד בלב אחד", ולכן כתבה על כך התורה "ויחן (בלשון יחיד) שם ישראל נגד ההר". יש מחכמי ישראל שאומרים שבני ישראל באו להר סיני ביום ב' סיון, ועל כן יש להקפיד במיוחד בשני ימים אלו על אחווה ורעות יותר מכל ימי העומר ויותר מכל השנה כולה. ב. ראוי להתנהג בקדושה וטהרה כל ששת הימים שמראש חודש ועד חג השבועות. ובזה יוסיף הארה גדולה לנשמתו ליראה את ה' הנכבד. ג. אין אומרים תחנון מראש חודש סיון שאז התחילו ההכנות למתן תורה. אין אומר תחנון עד יב' סיון, שימים אלו תשלומים להקרבת קורבנות חג השבועות. ערב שבועות ד. אין לעשות מלאכה מזמן מנחה קטנה (מהשעה 17:30), אומנם מותר לעשות מלאכה לצורך יום טוב. ה. ראוי לטבול לקראת הרגל ובמיוחד לפני חג השבועות שטיהרו עצמם כל ישראל בציווי ה'. ונוהגים לטבול שמונה טבילות. ו. מי שמתקשה לטבול במקווה יצא ידי חובה ברחצה תשעה קבין מים. (13 ליטר) ז. יש שנהגו לשטוח עשבים בבית הכנסת בערב החג (ביום שישי), שיהיו ביום חג השבועות זכר למתן תורה שהיה בהר מלא ירק. כמו שאמר הכתוב "אל ירעו אל מול ההר ההוא" (רמ"א תצד, ג) ויש נוהגים להעמיד ענפי אילן בבית הכנסת ובבתים לפי שביום חג השבועות נידונים על פירות האילן ויתפללו עליהם. (באר היטב) אך מנהגינו הוא לקשט בשושנים את ספר התורה, ואת התיבה ועוד מקומות בבית הכנסת (כף החיים תצד, נח) זכר למתן תורה שנתמלא העולם כולו בְשָמִים. שבועות שחל ביום ראשון ח. יש להדליק מיום שישי נר נשמה גדול, על מנת שיוכלו להעביר אש לצורך הדלקת נרות החג, והדלקת אש ביום טוב. ט. נרות החג צריך להדליק לאחר "צאת הכוכבים" (20:30), ואחרי שאמרה האישה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שאמרה "המבדיל בין קודש לקודש". נרות אלו יש להדליק לפני הקידוש ולברך עליהם "שהחיינו" כמו בכל יום טוב. אם הדליקה לאחר הקידוש אינה יכולה לברך "שהחיינו". י. קידוש בליל החג כולל גם הבדלה, ומברכים חמש ברכות וסימנן יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. א. יין – בורא פרי הגפן. ב. קידוש – אשר בחר בנו...מקדש ישראל והזמנים. ג. נר- בורא מאורי האש (ויסתכל על הנרות שהדליקה האישה) ד. הבדלה – המבדיל בין קודש לקודש. ה. זמן – שהחיינו. יא. הכנה משבת לחג אסורה ולכן: אסור לומר בשבת: אני הולך לישון כדי שיהיה כוח להישאר ער בלילה, ליל שבועות, אבל מותר לחשוב כך. ואסור להוציא אוכל מהמקפיא ביום שבת בכדי שיופשר לסעודת יום טוב. (אלא יוציא מוקדם שיהיה מופשר לאכילה בשבת). יב. ביום שבת ישתדל לאכול סעודה שלישית מוקדמת בכדי שיאכל סעודת ליל החג בתיאבון. ויתפלל מנחה מוקדמת ולאחריה סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה. יג. עריכת השולחן לצורך החג, וכן יתר ההכנות כחיתוך סלט יעשה בצאת השבת. תיקון ליל שבועות יד. מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: על פי הפשט לימוד הלילה הוא כיון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה ולתקן מה שפגמו נהגו להיות נעורים כל ליל שבועות. (מגן אברהם) טו. על פי הדרש (מדרש תנחומא) אמרו ישראל נעשה ונשמע על תורה שבכתב, והוכרחו לקבל תורה שבעל פה על ידי כפית הר כגיגית. ומכיוון שאנו רוצים לקבל ביתר תוקף את התורה שבעל פה ביום מתן תורה, אנו לומדים בעיקר בלילה שהוא זמן לימוד תורה שבעל פה. טז. על פי הרמז יש שלושה רגלים בשנה כנגד שלושת האבות . פסח כנגד אברהם שאירח את שלושת המלאכים בחג הפסח. שבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח ואיל הוקרב תמורתו, ובשבועות חג מתן תורה שמענו קול שופר אילו של יצחק. סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סוכות", ומידתו של יצחק היא מידת הגבורה. לכן בשבועות לומדים בלילה למתק את הגבורות של יצחק. יז. על פי הסוד טעם הלימוד המובא בזוהר שהוא כדי לעטר את השכינה "הכלה" בלימוד התורה, בעשרים וארבעה קישוטים לקראת יום המחרת יום מתן תורה. יח. מי שרוצה ללמוד בלילה גמרא, או להשתתף בשיעורי תורה, או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה. ישתדל ללמוד את התנ"ך המסודר בספרי התיקון קטע מהמדרש וקטע מהזוהר.
עוד בנושא שבועות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il