בסיפור של נקדימון בן גוריון (מסכת תענית דף יט ע"ב - דף כ ע"א), האדון אומר לו שירדו הגשמים רק אחרי שכבר נקדימון היה אמור להחזיר את ההלואה כי שקעה כבר החמה, ואז נקדימון התפלל והחמה חזרה וזרחה. והרי זה מעשה לא הגון! זה סוג של רמאות! כיצד הוא עשה זאת?

שלום איפה כאן הרמאות? אם כעת בפועל לא שקעה החמה, עדין ניתן לנחזיר את ההלוואה. מה זה משנה אם השמש לא שקעה באופן טהעי או באופן ניסי על ידי תפילה? המציאות בשטח היא הקובעת. יום טוב