רציתי לדעת אם יש הגדרה הלכתית למושג "צורך גדול" (לענין שבת)? כמו כן איך מגדירים עובדין דחול וזילותא דשבת? יש הגדרות אוביקטיביות?

"צורך גדול" זהו מושג המשתנה מאדם לאדם. "צורך גדול" נמדד לפי כמה שזה יפריע לאדם, יציק לו ויעיק עליו. אותו הדבר יש בדיני איסור והיתר, שמקילים לפעמים במצב של "הפסד מרובה". זה גם כן משתנה מאדם לאדם, בין עשיר לעני וכדומה. לעומתו, "עובדין דחול" זהו מושג אוביקטיבי של דבר שאינו מלאכה, אבל דרכו להעשות בחול. לדוגמא: מדידה בשבת אסור משום עובדין דחול, מפני שדרך בני אדם למדוד בחול סחורות, מאכלים ושאר דברים. לכן מדידה נאסרה בשבת, אלא אם-כן זהו צורך מצוה או רפואה.