שלום כבוד הרב כתוב בפסוק שם כך:"{יב} וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם: {יג} וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה: {יד} וַיִּשָּׁבְעוּ לַיהוָה בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת:" האם זה כפשוטו שמי שלא בא לדרוש את השם הורגים אותו פיזית? מה המקור להיתר הזה אם יש? תודה מראש

שלום אסא בתחילת מלכותו כורת ברית בין העם ובין ה' לקיום ושמירת ומצות ה'. אחד מתנאי הברית הוא שיש לעבד את ה' כפי שציוה בבית המקדש בירושלים וכו'. על פי דיני התורה מי שעובד עבודה זרה חייב מיתה. על כן ביער אסא את כל העבודה זרה כמו שכתוב "וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת מִזְבַּח ה'". וממילא אם אדם מסויים ימשיך לעבוד ע"ז דינו מיתה ועל זה נאמר בפסוק "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ...יוּמָת". יום טוב