שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שמחת תורה

סדר העליות כשחל שמחת תורה בשבת

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ תשרי תשפ"א
שאלה
שלום וברכה לרב, רצינו לשאול האם כשחל שמחת תורה בשבת יש לקרוא קודם כל שבעה עולים, ואז לעלות חתן תורה או שיש לקרוא כפי החלוקה הרגילה של העולים, והאם יש חילוק בזה בין ספרדים לאשכנזים?
תשובה
שלום רב. בני ספרד נוהגים לעלות בשמחה תורה שבעה עולים, ולכן אינם צריכים לעשות שינוי בסדר העולים בשבת. בעליית חמישי הם מוסיפים לעלות את כל המתפללים, למרות שעדיין לא נשלם שבעה קרואים. ובעליית שביעי עולה החתן תורה ומשלים הפרשה וחוזר שוב על כל הפרשה. אולם בני אשכנז נוהגים לעלות שישה קרואים כולל החתן תורה ולחזור על כל הפרשה שוב ושוב, ולכן כשחל שמחת תורה בשבת, רבים נוהגים לחלק את העליה של הכהן מ'וזאת הברכה' עד מדברותיך', ולהוסיף עוד עליה מ'מענה' עד 'במותימו תדרך' וכך יש לנו שבעה עולים חוץ מחתן תורה שעולה בעליה ה'שמינית'. כמובן שהכל צריך להיעשות בתיאום עם המרא דאתרא. הרחבה: בשו"ע (תרס"ט א') הובא מנהג הקריאה שאנו נוהגים בשמחת תורה, וז"ל: "מוציאין שלשה ספרים, וקורין באחד 'וזאת הברכה' עד סוף התורה, ובשני 'בראשית' עד 'אשר ברא אלוקים לעשות', ובשלישי קורא המפטיר 'ויהי אחרי מות משה'. וברמ"א שם כתב שיו"ט האחרון הוא שמחת תורה והאריך בזה, שהמסיים (חתן תורה) והמתחיל (חתן בראשית) נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה. ושנהגו בערבית ושחרית להוציא כל הס"ת ולהקיף איתם את הבימה כמו עם הלולב, ואומרים זמירות ותשבחות, כל מקום לפי מנהגו. וכתב הרמ"א בהמשך: "ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקוראים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר, עוד נהגו לקרות כל הנערים לס"ת וקוראים להם פרשת 'המלאך הגאל' וכו' עוד נהגו לסים התורה אף על קטן העולה וכו'". וכתב המ"ב (סקי"ג) על דברי הרמ"א שקוראים "הרבה פעמים", היינו "עד 'מענה אלקי קדם', אבל משם והלאה אין כופלין, ששם מתחילין לקרות לחתן תורה (לבוש), והמנהג שקדם שקורין חתן תורה קורין לכל הנערים כדי לחנכם במצות קריאת התורה מ'ולדן אמר' עד 'מענה', וכן כתב המהרי"ל". ויש להעיר שאת השמונה פסוקים האחרונים של התורה, אין לחלק כפי שכתב מרן השו"ע (סי' תכ"ח ז') שאין מפסיקים בהם, וביאר המ"ב (שם סקכ"א) משום שנשתנו משאר הפסוקים, כיון שפס' אלו יהושע כתבם, ואפילו למי שסובר שמשה כתבם, מכל מקום כיון שנכתבו בדמע, אין לעשות בהם הפסקה. הספרדים נהגו לחלק את הקרואים של הספר הראשון כך (בין בשבת בין ביום חול): ראשון: 'וזאת הברכה', שני: 'וללוי אמר', שלישי: 'וליוסף אמר', רביעי: 'ולזבולן אמר', חמישי: 'ולאשר אמר' (ובעליה זו נוהגים להעלות את כל המתפללים לתורה כולל ילדים שיודעים לקרוא, שנאמר בעליה זו 'ברוך מבנים אשר', ואח"כ מעלים את כל הילדים הקטנים שאינם יודעים לקרוא, פורסים עליהם טלית ונותנים לגדול לקרוא עמהם, מאמר מרדכי חגים, סידור קול אליהו), שישי (חתן מעונה): 'מענה', שביעי: 'ויעל משה' (חתן תורה הוא מסיים את כל הפרשה, ומתחיל שוב 'וזאת הברכה' עד הסוף). והאשכנזים נהגו לחלק את העליות כך, ראשון: 'וזאת הברכה', שני: 'וללוי אמר', שלישי: 'וליוסף אמר', רביעי: 'ולזבולן אמר', חמישי: 'ולדן אמר' (וחוזרים שוב עד 'מענה' כדי לעלות את כל המתפללים, ובסוף מעלים את 'כל הנערים' בעלייה זו, ואח"כ מזמינים את חתן תורה בשישי), שישי: 'מענה' (חתן תורה). יש לציין שבכל יו"ט עולים חמישה עולים, ובשמחת תורה מוסיפים חתן תורה שנחשב ל'שישי', וממילא בשבת מוסיפים עוד שניים, כדי להשלים לשבעה עולים עד 'מענה', והחתן תורה עולה בעליה ה'שמינית' (ואולי יש בכך רמז לשמיני עצרת). ואם כן לספרדים אין חילוק בין שבת ליום חול, כיון שתמיד הם מעלים שבעה קרואים. אולם בני אשכנז שמעלים ששה, צריכים להוסיף עוד עליה כדי להשלים את הקרואים של שבת. לכן בשמחת תורה שחל בשבת (בארץ ישראל), יש נוהגים לקרות שבעה קרואים מלבד חתן תורה, ומחלקים את הקריאה של הכהן עד 'ישא מדברותיך', ועליית שביעי: מ'מענה' עד 'על במותיך תדרך', ולחתן תורה חוזרים וקוראים מ'מענה' (כן מופיע בכמה מחזורי אשכנז). ולכן בני ספרד אינם צריכים לעשות שינוי בשבת, ואילו בני אשכנז צריכים להוסיף עולה באופן המפורט לעיל, או שיעשו את החלוקה של האשכנזים שכלול בה כבר שבעה עולים. יש לציין שבשו"ע וברמ"א (רפ"ב א'-ב') מבואר שבשמחת תורה אפשר לעלות מוסיפים ואין כל חשש בדבר, עיין שם. בקהילה שיש בה מתפללים ספרדים ואשכנזים (כפי שמצוי היום לרוב, ובפרט במנייני 'חצרות' בתקופת הקורונה) ונוצר ויכוח בעניין, ניתן להציע שיעשו בסבב הראשון של הקריאה כפי חלוקת האשכנזים כדי שיהיה שבעה קרואים עד מעונה, וכשקוראים שוב וזאת הברכה יעשו חלוקה כפי מנהג הספרדים, כיון שרבים מהעולים ומהילדים נוהגים לקרוא בעצמם את עליית 'ולאשר אמר', ואח"כ יעלו את החתנים כפי מנהג המקום או הוראת המרא דאתרא. בברכת התורה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il