שאלה: אמרתי לחבר שאני יעזור לו בכיבוד ושתייה לשיעור תורה במשך שנה ואיני זוכר אם אמרתי בלי נדר, וגם עזרתי לו שלוש פעמים. האם אני מחוייב לקנות כיבוד לשיעור כל השנה?
תשובה: המיקל להפסיק את אותו מעשה חסד כשיש צורך בדבר - יש לו על מי לסמוך, ואף שנהג כך ג' פעמים (ועי' במקורות).
מקורות: מבואר בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' צ"א) שאף שמי שאומר לעשות חסד עם חבירו ושאר מצוות הוי כנדר, מ"מ מה שאומ' בר"ה וביוה"כ מועיל לזה. בתנאי שלא זכר את אותו תנאי, בעת שרצה לעשות את אותו החסד.
כמו"כ יש להעיר שאף שלכתחילה הגרשז"א היה אומר לאנשיו להקפיד לומר כל דבר בלי נדר (כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד סע' א') ואם לא אמר בלנ"ד ונהג כך ג"פ הוי נדר וצריך התרה, מ"מ להלכה הוא כתב שהתנאי שאדם אומר בר"ה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, מועיל לכך. וכ"כ הגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (ח"ב, ל"ח) על מי שלא נדר בפירוש, כגון מנהגי מצוה, שיכול לסמוך על מסירת המודעה שבערב ר"ה. יעו"ש. כמובן שהמחמיר על עצמו תע"ב.
גירסת הדפסה
שלח לחבר