שלום רב, אני בת 17 באה מבית חצי דתי כזה (אמא שלי עם כיסוי ראש וצניעות מלאה אבל אין בבית כל כך המושג אמונה.. ואבא שלי לא בישיבה ויש טלוויזיה וטלפונים פתוחים). ברוך ה ריחם עלי ושלח אותי לשיעורי תורה ויש לי עוד דרך ארוכה אבל הבנתי פחות או יותר מה ה' אוהב ומה לא. יש לי המון בעיות עם ההורים, אבל יש לי בעיה אחת שממש מציקה לי! בעיית לשון הרע. יש לנו שכנה כבת 50 (בערך בגיל של אימי) לא דתייה אבל דתייה לשעבר שמאמינה בה', והבעיה שהשכנה די מציקה לאמא שלי, היא כל היום כותבת לאמא שלי המון המון הודעות ומתקשרת מלא ! וזה נורא מציק לאמא שלי כי זה ממש מפריע לה... אז אם אמא שלי מסננת או לא עונה השכנה כזה נפגעת ממש מזה, וזה מתגלגל לריבים ממש קשים בינה לבין אמא שלי. בדר"כ הם רבות ממש ואמא שלי כל היום מדברת על זה עם חברות שלה ואחיות שלה.. ולצערי בגלל שהבית קצת קטן שומעים הכל! כולם את כולם, אז תמיד שאמא שלי מדברת עליה. אני ממש אומרת לה "לשון הרע תפסיקי כבר!" וזה יוצא אפילו שמרוב שהיא מדברת עליה איזה 50 פעמים ביום כל פעם עם חברה אחרת אז פשוט פעם אחת ממש צעקתי לה שזה לשון הרע ושלא ידברו ושזה לא יפה והם לא היו רוצות שידברו עליהם. והם ממש כעסו עלי והחברה הדתייה של אמא שלי אפילו שאלה רב לגבי זה ואמרו שאני לא בסדר ושבכלל צעקתי עליהם זה ממש חוצפה! (חח ישתבח שמו.) והיא טענה שהיא עוזרת לאמא שלי לשחרר כאב, ושלא תתבע אותה משהו כזה... בקיצור ממש סליחה על החפירה אבל לסיכום פשוט אמא שלי דיברה רע ותמיד ניסתי ממש להגיד אל תדברי עליה את לא היית רוצה שככה יגידו לך.. אשמח לנהגה מה לעשות במצב כזה, באיזה צד להיות ומה לעשות ... אני ממש אובדת עצות!

אם את שומעת לשון הרע לא לצעוק על אמא אלא לצאת מהמקום או לסתום אזנים. כי בצעקות את לא מועילה וגורמת לעוד ריב וזה ודאי לא כדאי.