שלום הרב הגאון מוהר"ר יעקב אריאל שליט"א. תורה והיא וללמוד אני צריך. במחילה מכת"ר ובבחינת מתאבק בעפר רגליהם. כיום מקדם ההדבקה נע סביב המס 1, כלומר, במקרה הגרוע, המורה ידביק רק ילד אחד. ע"פ נתוני משרד הבריאות, הסיכוי שאותו ילד גם ימות מקורונה הוא כ-0.00001 (אחוז הילדים שמתו מקורונה מתוך סך החולים בישראל). אם נחשב את הסיכוי שאותו ילד ידביק גם אחרים, הרי שאין לדבר סוף, ובטח שלא ניתן להוכיח שהמורה הוא זה שהדביק את הילד שהדביק אדם אחר וגרם למחלתו/מותו. א. האם בסיכוי סיכון שכמעט שואף ל-0 ניתן להגדיר אדם כרודף? אם כן, נמצא שכל מי שעולה על רכב, כאשר הסיכוי למות בתאונת דרכים הוא 1 ל5000 קרי 0.0002, יש לו דין רודף. ב. האם גם מורה שמעשן ליד תלמידיו / מדבר בסלולרי ומפיץ קרינה / מחלק סוכריות ושאר רעלים שיכולים לגרום לסכרת ומחלות אצל תלמידיו - ניתן לחייבו בנזיקין ובדין רודף כאשר אחד הילד חולה או שהוא חלה והילדים הפסידו לימודים? ג. כיצד ניתן לחייב אדם בנזיקין כאשר אי אפשר להוכיח שהוא זה שהדביק את החולה? הרי ייתכן והחולה נדבק ממקור אחר או שהוא פשע ולא שמר כדבעי על בריאותו, וכלל מסור בידינו המוציא מחבירו עליו הראיה. בברכת רפאנו ה ונרפא.

שלום, אני מפנה אותך להסברו של הרה"ג יעקב אריאל שליט"א על פסיקתו: https://www.yeshiva.org.il/article/6790 בברכת התורה, מערכת אתר ישיבה