חולה סוכרת שאסרו עליו הרופאים לשתות יין או מיץ ענבים מה יעשה למצוות ד' כוסות בליל הסדר?

בס"ד שלום וברכה, במצב רגיל על האדם להתאמץ לשתות יין לצורך קיום מצוות ד' כוסות(תעב, י), ומי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים. אך הוסיף המ"ב(שם ס"ק לז) שאם האדם נחלה משתיית היין או מיץ הענבים אינו חייב. אלא יכול לקחת חמר מדינה. ונראה שדבריו מבוססים על מה שכתב הטור (תפג) הביא דברי העיטור שאין לצאת ידי חובת ד' כוסות כי אם על יין, ולא בשאר משקין. אמנם בדרכי משה שם כתב בשם מהרי"ל שבמקומות שנהגו לשתות מי-דבש כמשקה חשוב(חמר מדינה) יכול לצאת בו ידי חובת ד' כוסות. וכן פסק למעשה בהגהות שו"ע: ולי נראה דלענין ד' כוסות יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה, כמו שנתבאר לעיל סימן ער"ב. ולכן, במצב של חולי שלא מאפשר לשתות יין או מיץ ענבים ישתה ד' כוסות חמר מדינה. מהו חמר מדינה? תרגומו 'יין מדינה' היינו משקה חשוב ששותים באותה מדינה במקום יין, כגון בירה לבנה (עיין או"ח סימן ערב, סעיף ט ובמ"ב שם). אך כיון שבפסח בירה אסורה, שהיא חמץ ממש, כתבו הפוסקים שיכול לשתות מיץ הדרים טבעי (פסקי תשובות). והאם יש מקום להתאמץ ולקיים המצווה במקום סכנה? כתב המנחת יצחק דברים ברורים כדלהלן (חלק ד, סימן קב, אות ב), הוספתי הבהרות בסוגריים: על דבר מי שנחלה על הלב, והרופא אמר לו, שאסור לו להיות בעל תוקע, והוא לא שמע לקול הרופא, ובאמת גרע מצב בריאותו, שנתאשר אחר ר"ה ע"י מכונת הקאטיאגראם. (ה)אם הוי כעין מצוה הבאה בעבירה, כי עבר על לא יחבול עצמו. (עד כאן השאלה) (תשובה:) הנה כבר כתבו בזה בתשו' מהרי"א אסאד (או"ח סי' ק"ס), ובתשו' מהר"ם שיק (או"ח סי' ר"ס), בחולה שהזהירו אותם הרופאים מומחים שלא יאכל מצה ומרור בליל פסח, שאם יאכל יהי' בסכנה, דאין לך מצוה הבאה בעבירה גדולה מזה, ובתשו' מהר"ם שיק הוסיף לומר, דלא הוי אף מצוה הבאה בעבירה, דאין כאן אלא עבירה ולא מצוה עיין שם. עכ"ל. ומזה נלמד לדין מצוות ד' כוסות. פסח כשר ושמח בריאות איתנה