רציתי לשאול למעשה בדיני מעשר כספים. מצבנו הכלכלי כיום דחוק: יש לי חוב גדול של כ־200,000 ש"ח שאני משתדל להחזיר, ההכנסה שלי כיום אינה גבוהה, אשתי אינה מכניסה כרגע הכנסה, והעסק שלנו עובד מעט מאוד, כך שחלק גדול מהמחיה שלנו נשען על קצבה. רציתי להבין מה נחשב מבחינה הלכתית “מצב דחוק” לעניין מעשר כספים, והאם במצב כזה מותר לחשב את המעשר רק לאחר ניכוי הוצאות הבית הנצרכות, ואם כן — אילו סוגי הוצאות ניתן לנכות לפני חישוב המעשר. בנוסף יש שני דברים שאשתי זקוקה להם ואינני מצליח לממן כיום מכסף רגיל: שואב אבק שוטף — אין באפשרותנו להחזיק מנקה, והשואב אמור להקל משמעותית על עבודות הבית ולשמש תחליף חלקי לעזרה בניקיון שהיא הייתה רגילה אליה בעבר. מכונת מיצים — היא זקוקה לה לצורך שמירת בריאותה והטיפול בעצמה, ובעבר הייתה רגילה לכך שהדברים הנחוצים לה לצורך זה היו זמינים לה. האם במצב כזה מותר לרכוש אחד מהמכשירים או את שניהם, כולם או חלק ממחירם, מכספי מעשר? ואם לא מכספי מעשר שכבר הופרשו — האם ניתן להחשיב אותם כהוצאות בית נצרכות ולנכות את עלותם מההכנסה לפני חישוב המעשר? אשמח לדעת מה הדין למעשה, ואם יש בזה כמה שיטות בפוסקים — מהן השיטות שניתן לסמוך עליהן למעשה. תודה רבה לכבוד הרב, אלון קורל

שלום מעשר כספים יש להפריש מכל הנטו (ולא מהברוטו שקיבל). תשלומי משכנתא וארנונא וכדו' נחשבים כחלק מההוצאות השוטפות שלו, שאין מפחיתים אותם מהמשכורת. כמו כן, בחישוב הסכום של המעשר אין להוריד מהסכום החייב במעשר את ההוצאות השוטפות של האדם כמו טלפון וחשמל, אלא יש לחשב מהו הסכום החייב במעשר לפני ניכוי ההוצאות האלו. כשאדם חייב כסף לאנשים, למוסדות או לאירגונים שונים, קודם כל עליו לפרוע את חובותיו ואח"כ לתת צדקה. כאשר יש על המשפחה או האדם חובות עליהם לצמצם במתן המעשר עד שיגיעו לאיזון כלכלי, אבל עדין יש לתת צדקה. אין להשתמש במעשר כספים לרפואה פרטית או לצורכי בריאות כיוון שמעשר כספים ניתן לטובת הציבור, אבל אם בגלל צורכי הבריאות הרפואה לא יישאר לכם כסף למעשרות אפשר להקל ולתת רק סכום מסויים לצדקה ולא את כל המעשר. לגבי השואב-שוטף, אם מדובר בצורך בריאותי (קשה להתכופף וכדו') הדין כנ"ל. אם מדובר בענייני נוחות, הוצאה זו לא יכולה להיות מכספי מעשר ויש לחשב את המעשר לפני קניית השואב-שוטף. בעז"ה הקב"ה ירויח לכם ותחיו ברווח ובשלווה. יום טוב