שלום רב, אני וכיתתי צפויים לצאת למסע לפולין, ולשהות שם בשבת. אני מאמין שנצליח להשיג מניין שירצו להתפלל בערב שבת ובתקווה גם בהמשך השבת. מה נעשה ללא ספר תורה? הבנתי שלא נגיד מעין שבע בערבית, זה נכון? תודה רבה מראש!

שלום וברכה, אם תתפללו במניין ללא בית כנסת קבוע וספר תורה אכן לא אומרים מעין שבע (שו"ע רסח י, ומ"ב ס"ק כד, יביע אומר ב כט, אור לציון יט ה, שו"ת מנחת אשר קורונה סי' לט). ומי שאומר בכל מקרה ברכת מעין שבע אין למחות בו, ואפשר שיש לו על מה לסמוך (שו"ת מנחת אשר שם). הרחבה: אמנם כתב הבן איש חי (ש"ש וירא י) שעל פי הסוד יש בה צורך גדול ובכל מקום שמתפללים במניין חייבים לאומרה. וכן כתב כף החיים (רסח נ). וכן דעת הגאון בעל איש מצליח, והגר"מ מאזוז (עי' מ"ב איש מצליח רסח הע' 8) והמנוחת אהבה. ועי' מנחת יצחק (י כא). ובשו"ת במנחת אשר קורונה (סי' לט) הביא דברי כמה אחרונים שהביאו שמנהג ירושלים לומר מעין שבע בכל מקום ובכל ענין. וכתב על כך המנחת אשר: "אך אני לכשעצמי נבוך עד למאוד בכל ענין מנהגי ירושלים, האם יש להם משמעות היום כאשר ירושלים הפכה להיות עיר שחברה לה יחדיו מכל קהילות ישראל והיא המטרופלין הגדול בעולם וקיבוץ גלויות. ומסתבר לי שרק הפרושים שהם צאצאיהם וממשיכי דרכם של אנשי ירושלים בלבושם ומנהגיהם מאז יש להם להקל לפי מנהג ירושלים, אבל תושבי העיר שנוהגים בכל דבר לפי מנהג עדותיהם שבאו עמם מקהילות אירופה או מקהילות המזרח צע"ג אם יקילו בהלכה לפי מנהגי ירושלים. עוד רגע אדברה, יודע אני שלפי חכמי הקבלה יש ענין גדול בברכת מעין שבע והיא במקום חזרת הש"צ ואומרים אותה בכל מקום שמתפללין כ"כ בבן איש חי שם, וכך כתב בכף החיים (שם ס"ק נ'). אך כבר הארכתי במק"א דכאשר דברי קבלה סותרים את דברי הפוסקים יש לנהוג לפי מקורות ההלכה ולהתעלם מדעת המקובלים, ואף שכתב המשנה ברורה (סי' כ"ה ס"ק מ"ב) בשם כנסת הגדולה דכשיש מחלוקת בין הפוסקים יש לנהוג לפי דעת המקובלים, לענ"ד כאשר הבית יוסף הכריע הכרעה ברורה בשו"ע סגר עלינו את השער, ושוב אין לנהוג לפי דעת המקובלים נגד הכרעת הפוסקים, וכ"ה בנידון דידן דאף שיש דעות בין הראשונים דגם יחיד אומר מעין שבע, בשו"ע נפסק שאין אומרים בבית חתנים ואבלים כמבואר. סוף דבר מי שיאמר ברכת מעין שבע אין מוחין בידו, ואפשר שיש לו על מה לסמוך, אך לענ"ד נכון טפי שלא לומר". עכ"ל המנחת אשר.