ב"ה שלום כבוד הרב לא הבנתי כמה מילים מספר החינוך, אודה אם הרב יוכל להסביר לי את פירושן. מצוה קעג - מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים ונוטל עץ ארז, ומצותו שיהיה ארכו אמה (½ מטר) ועביו כרביע כרע מכרעי המיטה, ואזוב שאין לו שם לווי (לוואי), ולא יהא פחות מטפח (8 ס”מ), ושני תולעת משקלו שקל (19.2 גרם), ואם טעמו פסלו. כצביעות התכלת שנפסל בטעימה, וכל השעורין הלכה. ולוקח עם שלשתן הצפור החיה. וארבעת מינין אלו מעכבין זה את זה, ועץ ארז ואזוב שנתקלפו פסולין. וכורך האזוב עם הארז בלשון של זהורית , ומקיף (/וסומך) להם ראשי אגפים (ראשי כנפי הציפור) וראש הזנב של צפור החיה, וטובל ארבעתן במים שבכלי ובדם שעליהם (על המים). ומזה שבע פעמים על גב ידו של מצורע, ומשלח את הצפור. וכיצד משלחה, עומד בעיר וזורקה חוץ לחומה, ואינו הופך פניו לאוהלים ולא לעיר אלא למדבר, שנאמר [שם, שם נ"ג] אל מחוץ לעיר אל פני השדה. שילחה וחזרה, חוזר ומשלחה אפילו מאה פעמים. תודה ממשה

שלום כחלק מתהליך הטהרה, על המצורע להביא שני תולעת הכוונה היא לצמר הצבוע בצבע אדום המופק מתולעת ידועה המצויה באלון התבור. תהליך יצירת הצבע מתבצע בשני שלבים: א. בישול החומרים השונים במים עד הפיכתם לצבע. ב. לאחר מכן נתינת הצמר בתוך הסיר כדי שיקלוט את הצבע. ספר החינוך מסביר ("אם טעמו פגמו") שאין לעשות ניסויים בצבע, ולבדוק אם הוא כבר הגיע למצב השלם, על ידי נתינת הצמר בתוך הסיר בזמן תהליך הבישול, ובדיקה אם הצבע כבר מספיק סמיך ומספיק כהה כדי שיהיה אפשר להתחיל בתהליך צביעת הצמר. לשון של זהורית היא אותה חתיכת צמר הצבועה בשני התולעת, בה היו מאגדים את הארז האזוב והציפור. יום טוב