שלום אני מעונין להפיק הצעת נישואין. ורציתי לשאול האם מותר לכרוע ברך לפי הדת?

לשואל, שלום וברכה! אין בהלכה איסור שאדם יכרע וישתחווה לאדם אחר, אם זוהי רק הבעת כבוד גרידא. רק כריעה והשתחוויה כלפי משהו או מישהו שיש מי שמחשיב כאלוהים היא איסור (בין אם הכורע בעצמו סבור כך ובין אם אחרים סבורים כך). כך, למשל, אומרים חז"ל על הפסוק במגילת אסתר "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" להמן, שהוא בחר לעשות זאת מפני שהמן נשא על עצמו סמל של עבודה זרה. כריעה והשתחויה לפני מלכים ומנהיגים, מופיעה בתנ"ך כדבר לגיטימי (למשל, בפני דוד המלך, במלכים-א א,לא, ואף בפני אליהו הנביא, במלכים-ב א,יג, ואפילו אברהם אבינו השתחווה לבני חת, בראשית כג,ז). הדבר נאמר במפורש בגמרא (סנהדרין סא ע"ב): "לא תשתחוה להם ולא תעבדם - אבל אתה משתחוה לאדם כמותך". למרות זאת, לענ"ד נכון להימנע מכך, משום שאפשר (ואני בכוונה נוקט לשון מסויגת) שהדבר אסור משום "ובחוקותיהם לא תלכו". כריעת ברך בטקס הצעת נישואין היא נוהג ששאוב מהגויים, ויש בה אמירה של הערצה, כחלק ממכלול של תרבות המעריצה את הנשים. מה פשרה של הערצה זו? האם בשל גופן או בשל רוחן ונשמתן? דומני שבדרך כלל זה מגיע ממחוזות יותר נמוכים. לכן זה דומה ל"מנהגי פריצות" של הגויים שנאסרו (כדברי הרמ"א יו"ד סי' קעח ס"א). מעבר לכך, אני מרשה לעצמי להעיר שהנוהל הזה של הצעת נישואין פומבית וטקסית בעייתי מכמה בחינות אחרות. ראשית, אם בת הזוג שומעת לראשונה הצעת נישואין רשמית, יתכן שזה עדיין מוקדם מדי מבחינתה להסכים וזה עלול להביא אותה במבוכה, או להביע הסכמה מאולצת שאולי יהיה לה מחיר בהמשך. גם אם במקרה שלך אתה בטוח שזה לא המצב, הנורמה הזו של הצעת נישואין פומבית ומושקעת עלול להביא גם למקרים כאלה, וזה שברון לב גדול לשני הצדדים. בנוסף, החלטה כזו היא עניין פנימי, התקשרות נפשית ואהבה, ולא בטוח שהחצנה שלהם עושה טוב לנישואין. מה עוד שמתחילה להיווצר תחרות קשה על הפאר של ההפקה, וזה כרוך במשאבים שלא לכולם יש. גם ככה יש הוצאות כבדות על החתונה והדיור. זה נהיה כדור שלג: אחרים השקיעו, אתה מרגיש חייב להשקיע לפחות כמוהם, ומה יעשו הבאים בתור כדי להרשים? לכן אני ממליץ, במידת האפשר, 'להוריד פרופיל' בהפקה הזו. זו כמובן רק המלצה ואינני יכול לומר שזה איסור. מאחל לך להקים בית נאמן בישראל שיש בו אהבה ואחווה ושלום ורעות.