למה במדינות המזרח לא הגינו על האשה מהסיוט של אשה נוספת? או ע"י חרם או ע"י שבועה של החתן. הרי זה מצב בלתי נסבל ואשה יכולה להגיע לדכאון עמוק ויותר גרועה בגלל נטישה של הבעל לטובת אשה אחרת. היא הרי כחצי אלמנה בחיי בעלה. אני אשכנזיה אבל אני רואה שלנשים מעדות המזרח יש בדיוק אותם רגשות כמוני. ובימי קדם, אם כתוב בתורה "לא תגרע" להלכה זה אינו ככה. כשיש אשה נוספת, האשה הראשונה מקבלת רק חצי עונתה. לא היה גורם פחות חיכוך אם האשה הראשונה היתה נשארת עם זכויותיה הראשונות? כתוב בגמרא שאדם זוכה לברכה בתוך ביתו בגלל אשתו. וזוכה לעשירות אם הוא מכבד את אשתו. אז איך זה הגיוני שאם אדם עשיר הוא יכול לקחת עוד אשה? יש לו ברכה בגללה ואז הוא משתמש בזה נגדה? האם אדם שהתעשר אשתו נכנסה ללחץ? לא כתוב ברמב"ם שאדם צריך להיטיב עם אשתו עם ממומו ושהיא עולה עימו ואינה יורדת? אם אשה לא יכלה לעמוד בסבל הזה, היה לה דרך לצאת מזה? היא רשאית לקבל כתובתה? ברור שאני לא מדברת על אשה שרוצה בזה אבל כמעט שאין אשה כזו בעולם רק אם חלילה אין ילדים. כשמדברים על ריבוי נשים בגמרא, זה תמיד שלילי ולא רצוי ורק מראה על הסבל הרב שנגרם. רב חיים ויטל כותב שאדם נידון לפי איך הוא מתנהג עם אשתו אז למה להשאיר פתח כ"כ מסוכנת? תודה

שלום לך, התורה לא מתירה לקחת שתי נשים או יותר, וגם לא אוסרת. התורה מתייחסת למצב שהיה נתון בדורות קודמים, בהם היו שנהגו לשאת יותר מאישה אחת. ונשיאת יותר מאישה אחת הייתה נורמה חברתית שהייתה כל כך מקובלת, שעד שלא היה ניתן לעקור אותה בבת אחת, באיסור חד וחתוך, ולכן השאירה התורה את הנוהג המקובל על כנו, אבל הכניסה בו כמה סייגים, שגרמו שבמשך הדורות התופעה הלכה והצטמצמה, עד שב"ה כמעט ונעלמה לגמרי. ריבוי נשים לבעל אחד אינו רצוי בעיני התורה, ובכל מקום שהתורה מתארת מערכת משפחתית שיש בה יותר מאישה אחת, מסתבר שיש גם צרות במערכת הזו. בכך רומזת התורה שהמבנה המשפחתי הזה אינו ראוי בעיניה. הדבר דומה למצוות נוספות שבהם התורה הותירה את המנהג המקובל על כנו, מכיוון שלא היה ניתן לאסור אותו באופן מוחלט בדורות קדומים, כמו היתר העבדות, ולדעת האברבנאל, היתר המלוכה ועוד. אבל מגמת התורה הייתה לצמצם את תופעת העבדות, כמו גם את תופעת ריבוי הנשים. וככל שהדורות מתקדמים, ורמת ההמון הולכת ועולה, התופעות הללו הולכות ונעלמות. ומה שהיה מותר בדורות קודמים, הופך לאסור בדורות מאוחרים. ואכן כיום אין מי שיתיר לאיש לקחת יותר מאישה אחת [=פרט למקרים חריגים כמו עגינות בבעל וכד']. וככל שהרמה המוסרית שלהדור תלך ותעלה, כך התופעות המעיקות על החיים ועל המבנה המשפחתי ילכו ליצטמצמו, עד לתיקונן השלם. ובע"ה נגיע למצב שהתופעה תעלם, לא בגלל שהחוק [=הדתי או חוק המדינה] אוסר זאת, אלא בגלל שהאדם התקדם כל כך, עד שהוא מבין שלטובתו ולטובת משפחתו, ראוי שימצא את האחת שאיתה יבנה את חייו. בברכה אוריאל טויטו