שאל את הרב

האם אפשר להפריע לשכנים אם זה מותר לפי החוק?

undefined

הרב יהודה אודסר

כ"ז אייר תשפ"א
שאלה
אין ספור פעמים בחיי לאחר שעשיתי פעולה שהיא חוקית, הן ע"פ הלכה והן ע"פ חוקי המדינה, וכן הוא מנהג העולם, האשימו אותי שאני "מזיק", "גזלן" ואפילו ש"לקחת את החוק לידיים"! וכל אחד נימוקיו עמו. (מה שהוא חושב, לא שהביא ראיה מש"ס או פוסקים) שאלתי: האם באחד ממצבים אלה ניתן לתבוע אותי לדין תורה. כגון: פתחתי ממטרה בשעות הבוקר (בשעה שרוב העולם כבר קם) והשכן טען שזה מפריע לו. התלוננתי במשטרה במקרה של פריצה לבית, ובמקרה אחר שאדם איים עלי בטלפון. לא הופעתי לעבודה כשהייתי חולה והיה לי אישור מהרופא. ואלה הן דוגמאות מתוך אינספור, ובכולן, זו פעולה חוקית וכן זהו מנהג העולם. רק שיש מישהו שזה גורם לו נזק או חוסר נוחות וכו' ועל כך שאלתי: האם אע"פ שהפעולה היא חוקית, וכן מנהג העולם, ניתן לתבוע אותי לדין תורה?
תשובה
א. כל אחד יכול לתבוע לדין תורה. אני לא חושב שצריך לפחד מזה, דין תורה זה מקום לברר את היחסים בין בני האדם לפי ערכי הנצח של תורת ישראל וחכמיה. ב. אני יותר מפחד מלגרום נזק לחבר/שכן, או לגרום צער לאדם, זה מה שאדם צריך לחשוש לו באמת. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון... ג. ישנם דברים ביחסי ממון בין בני האדם שניתנים להתניה, להתנות תנאים בין חברים ביחסי ממון וישנם דברים שאינם ניתנים להתניה. ד. להתנות נגד התורה אי אפשר, למשל, להגיד ששנת השביעית אינה משמטת את ההלוואה אי אפשר אבל אפשר להתנות בין לווה למלווה שתהיה מחילה על שמיטת הכספים "על מנת שלא תשמטני בשביעית" ועל זו הדרך ניתן להתנות בדברים נוספים (אונאה וכו') ה. להזיק לאדם זה איסור תורה. יש פעמים שמחמת מנהג או מצווה פטורים מלהזיק, יש אומרים רק בדבר קטן והדבר נידון לגופו של עניין (עיין תרומת הדשן סימן תי- רמ"א או"ח תרצ"ה סעי' א) באופן כללי, ישנה אפשרות שהאדם מחליט ללכת במידת הדין בהתנהלות שלו בין בני האדם, אבל לרוב דרך זו לא תביא את האדם להתפתחות יצירתיות וקניית שם טוב. חז"ל אמרו "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה" ואנחנו מקובלים מחז"ל שבדרך שאנחנו מתנהגים לבריות כך גם הקב"ה מתנהג עימנו. הנביא זכריה אומר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (ח' טז)". ודרשו בגמרא: והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע. וכן בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה, והלא כל מקום שיש משפט - אין צדקה, וצדקה - אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה - הוי אומר: זה ביצוע. (סנהדרין ו:) חזון הנביאים קורא לנו ללכת בדרך מיוחדת שמחברת משפט ושלום, בחז"ל נקרה הדבר "ביצוע" ולדידן נקרא פשרה. זו הדרך המוצעת לנו המחברת ערכי אמת וצדק אלוקי יחד עם יחסי אנוש ודרך ארץ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il