שלום רב, הינני עובדת במקום עבודה צבורי ובזמן האחרון אני נופלת לחטאים שגורמים לי לעצבות רבה.בחלק מחוזה העבודה חתמתי על כך שאשמור על סודיות ולא אמסור פרטים לגורמים חיצונים ועל כך שאזיק לחברה במילים ומעשים.תחילה היתי מדברת עם חברות לאחר העבודה בענייני עבודה ואיזה סוגי שיחות היו לי ובאיזה לקוחות נתקלנו היום היה עניין של לשון הרע.הרב אמר לי לעשות תשובה מול בורא עולם ולא לדבר עם המעסיק על כך.מדובר במקום עבודה חדש ולא היתי כל כך מרוצה משעות העבודה אז דיברתי בחוץ עם מכר שלי על כך שאני לא מרוצה כל כך ושיש קנס כספי שאצטרך לשלם במידה ואעזוב את העבודה.היה גם עניין של לשון הרע שמאוד ניסיתי להמנע אך יתכן שאנשים שהיו בחוץ שמעו אותנו.לאחר מכן הלכתי לראיון עבודה במקום חדש אמרתי כמה אני מרויחה ושאלו אותי למה הגעתי אליהם אמרתי להם כי שמעתי שבמקום עבודה הזה הוא מאוד משפחתי ומבין שאלו אותי אם מקום העבודה שאותו אני רוצה לעזוב לא כזה.הובכתי עשיתי פרצוף ואמרתי אני לא רוצה לדבר על מקום העבודה שלי כבוד הרב אני מאוד מדוכאת מכך זה יושב עלי מאוד אני רואה את המעסיק ומרגישה מועקה אני חושבת על זה המון וזה מכניס אותי לעצבות עמוקה.עברו שבועיים והכל הסתדר עם מקום העבודה וברוך השם הכל מעולה!הרב אני מפחדת לדבר על כך עם המעסיק אך חתמתי על חוזה שלא אעביר הלאה מידע על החברה אך דיברתי על סכום הקנס ויתכן שאנשים מבחוץ שמעו זאת ועל המשכורת דיברתי עם מעסיק אחר הרב אני מאוד רוצה לכפר על החטא הזה תודה רבה על תשובתך

שלום וברכה, עצם זה שאת מתחרטת על כך ומצטערת כל כך, זוהי כבר תשובה גדולה. קבלי על עצמך בע"ה ובלי נדר שבעתיד במקרים כאלו לא תחזרי על טעויות שעשית. ובע"ה כשיבוא לידך מקרה דומה ואז תאמרי רק מה שמותר לך לומר, הרי זו תשובה גמורה, כן כתב כתב הרמב"ם בהלכות תשובה. וכיוון שכבר יש חרטה וקבלה לעתיד הרי את צריכה מכאן ולהבא להיות בשמחה גדולה ולא להיות יותר בעצבות. בהצלחה רבה ובשורות טובות.