א. אשמח להסבר מה נחשב לשון הרע ומה נחשב הוצאת שם רע, מה ההבדל ביניהם? ב. האם כשאומרים דברי אמת על מישהו, לא דברים רעים, זה נחשב לשון הרע או מוציא שם רע או שרק אם אומרים עליו דברים רעים?

שלום וברכה, א. לשון הרע עניינו לדבר דברי גנאי על השני אפילו שהדברים אמת. כאשר אחד אומר על חברו דברי גנאי שהם שקר, ואפילו רק מעורב קצת שקר - יש בזה גם איסור 'מוציא שם רע' (רמב"ם דעות ז ב, חפץ חיים לשון הרע כלל א הלכה א). ב. אין איסור להגיד על השני דברי אמת שאינם רעים. אך יש יוצאים מהכלל: 1. המספר בשבחו של חבירו בפני שונאיו, גם כן בכלל אבק לשון הרע הוא, שזה גורם להם שיספרו בגנותו. 2. אם הוא מרבה לספר בשבחו, אפילו שלא בפני שונאיו אסור. כי על ידי זה רגיל בעצמו לגנותו לבסוף לומר חוץ ממדה רעה זו שיש לו, או שהשומעים ישיבוהו למה אתה מרבה בשבחו והלא מדת כך וכך בידו. 3. יש אופן שאפילו אם אינו מרבה בשבחו אסור, כגון שמשבחו באיזה מעלות, ומתוך שבחיו ניכר שהוא חסר משאר מעלות שראוי לפי האיש ההוא. (עי' בכל זה בחפץ חיים לשון הרע כלל ט אות א באר מים חיים כלל ס"ק ה). יש מדת חסידות שלא לדבר כלל על אחרים, וכך סיפר החפץ חיים: הגאון רבי רפאל הכהן מהמבורג התפטר ממשרת הרבנות ארבע שנים לפני פטירתו, והיו באים אצלו אנשים יום יום והיה מקבלם בסבר פנים יפות, אך בקש מהם שלא ידברו אודות אנשים אחרים. וכן סיפר החפץ חיים שהיה אחד מגדולי הדור שהיה זהיר מאוד שלא ישמע על פיו שום שם של איש (שמירת הלשון חלק א שער התבונה פרק ג, זכור למרים פרק כו).