אם שמעון בן שטח היה קונה את החמור עם היהלום מיהודי - היה צריך להחזיר למוכר משם טעות במקח וממכר? או שגם אז זו הייתה מידת חסידות?

שלום וברכה, שאלתך נוגעת לדברי הירושלמי בבא מציעא פרק ב הלכה ה, כפי שרואים בדברי הירושלמי, התלמידים שאלו את שמעון בן שטח מדוע אתה מחזיר את היהלום, הרי אבידת גוי מותרת ואין צורך להשיבה? מוכח שהירושלמי דן מקרה זה כאבדה ואם היה קונה מיהודי היה צריך להחזיר לו מדין השבת אבידה. (מקרה זה אינו נידון של מקח טעות משום שלא כיוון למכור את היהלום ולא הקונה כיוון לקנותו). מקרה זה דומה לדברי המשנה (בבא מציעא פרק ב משנה ד ובירושלמי הלכה ה) שעליה מדבר הירושלמי, "הלוקח פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו אם היו צרורין נוטל ומכריז". זאת אומרת, שאם מצא מעות בתוך הסחורה שקנה, אם הבעלים התייאשו מותר לו לקחת ואם עוד לא התייאשו (כגון שיש סימן, או שיודע מי קנה את הסחורה) חייב להשיב. בברכה,