איך יכול להיות שדוד מלכנו חטא בחטא כ"כ חמור? ואם יאמרו שמי שיוצא למלחמת בית דוד כותב גט לאשתו זה עדיין קשה כי א: הגט ניתן רק לאחר המוות, ב: הוא יצא לחזית רק לאחר החטא ואחרי שהיא התעברה. לא שחלילה אני מערער אחר מידותיהם של אבותינו הקדושים והטהורים, אלא מנסה ללמוד ולהבין את דבריהם ומעשיהם?

כשקוראים את דברי הנביא במהירות אפשר להבין שדוד חטא באופן חמור אולם אם נעיין בתוכן הפסוקים נראה שהדבר אינו אפשרי. ראשית, אם אכן דוד חטא באשת איש הרי שהיא אסורה עליו לעולמים, ואם כן, איך המשיך לחטוא ולשאת אותה לאשה. שנית, כשהנביא מוכיח אותו על חטאו הוא מזכיר שלוש בעיות ואינו מזכיר כלל שעבר על איסור אשת איש. ולכן, חייבים לומר שדוד לא חטא באיסור זה. ואכן אמרו חז"ל שכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו ונחלקו רש"י ותוספות האם כותבים גט ממש ומתחתנים שוב לאחר המלחמה או שכותבים גט על תנאי שאם הבעל לא יחזור עד זמן מסויים הרי אשתו מגורשת משעת כתיבת הגט ולא משמת. מאחר ואוריה יצא לחזית לפני שדוד פגש את בת שבע הוא כתב את הגט לפני המקרה הזה אלא שדוד החזירו כדי שירד לביתו ולא יהיה חילול ה' במעשהו עם בת שבע. נראה שהבעיתיות במעשהו של דוד היא שהוא באמצע המלחמה פגע באמון של חייליו ולא רק שלא ירד למלחמה אלא אף גרם להם לחשוש שמא נשותיהם לא יחכו להם בחזרתם ומאחר וזו פגיעה קשה באמון בין המלך לעמו צייר את זה הנביא כפגיעה באשת איש ובאמון בינה לבין בעלה כדי שנבין את חומרת העניין.