שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • ריבית, השקעות ובנקים

קנייה ומכירה עם "ביטקוין"

undefined

הרב יהודה אודסר

כ"ו סיון תשפ"א
שאלה
ראובן מוכר ספרים דרך האיטרנט. שמעון שילם לו בביטקוין עבור ספר. המשלוח מגיע לשמעון לאחר כחודש ובאותו הזמן ערכו של הביטקוין ירד. אם למשל הספר שוה עשר דולאר, נמצא שברגע שהגיע לשמעון ערך הביטקוין ששילם ירד לחמש דולר. האם יש בעיה של ריבית? האם יש חשש לגזל בין אם הערך של הביטקוין עלה או ירד? האם הקנין חל ברגע שקיבל את הספר או ברגע ששילם? האם למעשה לפי ההלכה אין להשתמש בביטקוין לצורך קנין אא"כ נוטל את החפץ מיד ברגע שמשלם?
תשובה
ראשית יש לעיין מה הגדרת ה"ביטקוין" האם הוא משמש כמטבע או כחפץ שניתן בתמורה כחליפין: בגמרא בבא מציעא דף מד. הגמרא דנה בהגדרת מטבע, כאשר מדובר על עסקת כסף תמורת זהב. מה נחשב הדבר הנקנה ומה נחשב התשלום/התמורה. הגמרא מתלבטת אם החשיבות של החומר הופכת אותו למטבע או הסחירות שלו,עצם זה שרבים מהסוחרים במדינה מקבלים אותו כתשלום בעסקאות מכירה. למסקנת הגמרא הדבר שהוא "חריף" יוצא בהוצאה, כשמשתמשים בו רוב יושבי המדינה כתשלום בקניה והרי הוא סחיר בכל מקום, הרי הוא מטבע. לכן הכסף ביחס לזהב נחשב "מעות" והזהב נחשב "פירות" או מצרך /הדבר שנקנה. המציאות קיום שרוב יושבי המדינה (וגם העולם למיטב ידיעתי) לא משתמש ב"ביטקוין" כמטבע סחיר לתשלום עבור מוצרים ולכן הוא נחשב כ"פירות" - דבר שקונים אותו. כמובן, שניתן לבצע תשלום ע"י דבר השווה כסף ולאו דווקא בכסף עצמו ואכן אם בעל העסק מסכים לקבל את ה"ביטקוין" כתשלום נחשב כמי שמסכים לקבל חפץ/פרי כתמורה לחפץ שמכר. הנפקא מינה תהיה לענין זה שכאשר הפירות נקנים למוכר ממילא הוא מתחייב בחליפיו והעיסקא כבר קיימת (ומי שחוזר בו הרי הוא מבטל את העיסקא ולא רק מבטל את דבריו - שחל עליו קללת "מי שפרע" שחוזר ומבטל דבריו) וכן לעניין הלוואה שחכמים אסרו להלוות "סאה בסאה" קרי הלוואת כמות פירות ולהשיב אחר כך את אותה הכמות מכיוון שיכול להיות שערך הפירות עלה ויש כאן איסור ריבית מדרבנן.(כן פסק הגאון ר' אשר וויס שליט"א בשיעוריו) מתי חל הקניין? כאשר מדברים על חפץ ממשי או מטבע יש כללים של קנינים הכתובים מימות התלמוד והראשונים ועד השולחן ערוך ונושאי הכלים. אמנם, כיום קשה להכניס את צורת המכר הווירטואלית באינטרנט באותם כללים של מכר ממשי. פוסקים רבים משתמשים כיום בקניין הנקרא בפוסקים: "סיטומתא" שלדעת חלק מהראשונים (ונפסק כך בטור ובשולחן ערוך) מהווה מקור לכל מנהג סוחרים של מקח וממכר שמתחדש בכל עת ובכל זמן(חושן משפט סימן ר"א). אם כיום העולם רגיל בקניות באינטרנט(והחפץ נשלח בדואר וכדו'), ומשלם בכרטיס אשראי/פייבוקס/ביט וכדו' קשה להגיד שלא חל שום מכר עד להגעת המוצר אל האדם הקונה והוא עושה בו קנינים המבוארים בפוסקים (הגבהה משיכה וכדו') בנוסף, בעבר האינדיקציה להגדרת חלות הקניין היתה בהבנת האחריות בזמן המשלוח, אם הקניה בוצעה בעת היציאה של החפץ מן המוכר הרי שהאחריות על החפץ בזמן המשלוח היא על הקונה ואם תחול הקניה רק בהגעת החפץ לקונה אזי האחריות על המוצר בדרך תהיה על המוכר (שליח הולכה/שליח קבלה -יעויין במשנה בבא בתרא פז: ובגמרא שם). כיום ישנם חברות שליחויות שלוקחות אחריות על המשלוח ואין בזה אינדיקציה לדעת האם חלות הקניה חלה או עדין לא. כמו כן חלק מהרצון של המוכרים באינטרנט לשכנע את הקונים בבטיחות הקניה והם מוכנים לפעמים לקחת על עצמם את האחריות ואף רשויות הגנת הצרכן קובעות כללים. כיום רוב החברות מגדירות את תנאי הקניין וחלותו וכן רשויות הגנת הצרכן עסוקות בזה ולכן נראה שלפי מנהג המדינה במקום או תנאי המכר שקובע המוכר - לפי זה יחול זמן הקניין. אם המכר חל מייד ויש את הדבר הנקנה ברשותו של המוכר הרי שאין כאן חשש ריבית. החשש הוא כאשר אין את המקח זמין בידי המוכר ואז יכול להיווצר מצב של ריבית אם בעת התשלום ערך המוצר היה נמוך ממה שיהיה כשיגי המוצר לבעליו אבל גם בזה הקלו חכמים כאשר "יצא השער" ויש מחירון ברור למוצר שלא משתנה בכל רגע או כאשר יש לו במחסן מסויים שאינו נגיש כרגע במקרים אלו לא גזרו איסור ריבית מדרבנן.(יורה דעה קס"ב סעיף ג') לאור הנ"ל: א. נראה שאין מניע לעשות מקח וממכר בביטקוין, ב. בהלוואת ביטקוין יש לשים לב לערך המטבע שהיה בעת ההלואה במטבע המקומית ואותו הערך יש להשיב (בין אם ההשבה במטבע המקומית ובין אם ההשבה בביטקוין ג. מנהג המדינה, או תנאי מכר מפורשים הנאמרים או כתובים לפני המקח וממכר ועל דעתם קיים הקונה את העיסקה מחייבים גם מן הצד ההלכתי
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il