במהלך הקמת המדינה ערבים איימו והרגו בסופו של דבר יהודים רבים שלא ניתן להגן עליהם במדינות ערב. האם זה היה בסדר רק לוותר על חייהם האלה עבור אנשים אחרים בעתיד? על ידי המשך הקמת המדינה, אותם אנשים נקלעו לסכנה.

ידוע בימי החשמונאים כאשר היוונים הוכו ע"י החשמונאים, והם נכנסו למקדש וחנכו אותו החלו הערבים והיטורים בעבר הירדן לטבוח ביהודים, ואז שלח יהודה את יוחנן אחיו להילחם בעבר הירדן ואת שמעון להילחם בגויים שבגליל ולהציל את היהודים אשר שם. לא היתה בזה סיבה לעצור את הכניסה לירושלים מפני השונאים בגליל. ישנן עוד דוגמאות רבות שבזמן מלחמה סיכנו שבויים. וכדאי להתבונן במנחת חינוך שכותב כי אף על פי שפיקוח נפש דוחה כל המצוות חוץ משלושה, אבל יתר עליהם מלחמת מצוה שבה המצוה דוחה את פיקוח נפש. ואע"פ שידוע כי במלחמה יש סכנת נפשות גמורה. וכדאי לדעת כי לפני הקמת המדינה היו פוגרומים ורצח יהודים בכל ארצות העולם. מאז הקמת המדינה לא היה אפילו פוגרום אחד בשום ארץ בעולם. להוציא מעשי רצח בודדים ששי בכל הארצות וגם בארץ בלי קשר למדינת ישראל.