שלום. קראתי שהדרך היום להתיר נדרים היא בחרטה ופתח. ששואלים אותו אם מתחרט שנדר, הוא עונה כן, ונוצר לנו פתח שאם ידעת שתתחרט האם היית נודר?. השאלה היא: האם החרטה שנצרכת כאן היא דווקא חרטה דמעיקרא או גם חרטה דהשתא מועילה לצורך פתח?

שלום רב לשואל היקר. ביאור המושג ההלכתי "חרטה" בהפרת נדרים, היינו שכעת הוא מתחרט על מה שנדר והוא רוצה לעקור את הנדר מעיקרו, אולם אם אינו מתחרט על עיקר הנדר, אלא מתחרט רק מכאן ולהבא, אין זה נחשב "חרטה", ואין מתירים לו. מקורות: מבואר בראשונים (נדרים כא:), וכך פסק מרן השו"ע (יו"ד רכ"ח ז'). בברכה רבה,