שלום לרב. א. האם בווידוי שאומרים בתפילה צריך לפרש חטא פרטי שעשיתי? ב. האם מותר לחזור ולפרט חטאים שכבר עשיתי עליהם וידוי בעבר?

שלום רב לשואל היקר. א. ראוי לפרט חטא פרטי ולהוסיף אותו בסדר הוידוי שנתקן על סדר הא' ב'. ב. מותר לחזור ולהתוודות על עבירות שכבר התוודו עליהם, ואף משובח העושה כן. מקורות: הגמ' ביומא (פו:) דנה באריכות במעלת התשובה, ובתוך הדברים היא דנה אם ראוי לחוטא לגלות את חטאיו לאחרים, וז"ל: "רב רמי כתיב 'אשרי נשוי פשע כסוי חטאה' וכתיב 'מכסה פשעיו לא יצליח', לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא בחטא שאינו מפורסם... אמר רב נחמן: כאן בעבירות שבין אדם לחבירו, כאן בעבירות שבן אדם למקום... וצריך לפרוט את החטא, שנאמר: 'אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב' דברי רבי יהודה בן בבא, רבי עקיבא אומר 'אשרי נשוי פשע כסוי חטאה'". ואגב סוגיה זו, דנו הפוסקים ביחס אם צריך לפרט את החטאים באופן פרטני או להסתפק בוידוי כללי שסידרו לנו הקדמונים. הב"י (תר"ז ב') כתב שלדעת הרמב"ם (התכות תשובה ב' ה'), רב עמרם גאון ור' יונה, הלכה כר' יהודא בן בבא, שצריך לפרט את החטא, והוסיף המחבר, שרב סובר כר' יהודה, כיון שלדעת רב צריך לגלות חטא שגלוי לרבים, ואילו לר"ע גם חטא מפורסם אסור לגלות (אולם עיי"ש בב"ח שדחה דבריו וכתב שאלו ב' מח' שונות). ואילו לדעת הרי"ף והרא"ש, הלכה כר"ע מחבריו, ולכן לא צריך לפרט את החטא. ועיין בראב"ד (בהשגות שם), שכתב שאין סתירא בין יישובי הגמ', אלא תוספת, שעבירה שאינה מפורסמת אין מפרסמים אך עבירה מפורסמת צריך לפרסם תשובתו ברבים אפ' בעבירה שבין אדם למקום, כדי לתקן ע"י הפרסום והבושה. הכרעת הב"י כדעת ב' עמודי הוראה, שאין צריך לפרט החטא, אך גם לדעת ר"ע, אם הוא רוצה, רשאי לפרט את החטא או לאומרו בלחש. וכ"פ מרן בשו"ע (שם): "אין צריך לפרט החטא, ואם רצה לפרט, הרשות בידו, ואם מתוודה בלחש, נכון לפרט החטא", וביאר המ"ב (סק"ו) שאין צריך לפרט, בקול רם, ואם רצה לפרט בחטא מפורסם, הרשות בידו. וכתב הרמ"א: "אבל כשמתפלל בקול רם או ש"צ כשחוזר התפילה, אין לפרט החטא", היינו בחטא שאינו מפורסם ואפילו בעבירות שבין אדם לחבירו (מ"ב שם וסק"ט). וראה בשעה"צ (שם סק"ג) שכתב שלדעת הגר"א, אפילו חטא מפורסם, אסור לאומרו בקול רם, אם מדובר בבין אדם למקום, ועל עבירה מפורסמת שבין אדם לחבירו, לכל הדעות, מותר לאומרו בקול רם. וצריך לדעת שיש באמירת הוידוי מצות עשה מן התורה, כמבואר ברמב"ם (הלכות תשובה א' א'): "כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח וכו'". והוידוי המסודר בסדר הא' ב', שאנו נוהגים לומר בתפילה, אינו נחשב לפירוט, כיון שהוא נוסח כללי, וכן כתב הרמ"א: "ומה שאנו אומרים על חטא בסדר א' ב' – לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשוה, אינו אלא כנוסח תפילה". ולכן טוב שכל אחד שיש לו חטאים ידועים שלא נפרטו בסדר הוידוי הכללי, שיוסיף אותם ויפרוט אותם בפה, כפי שכתב בספר מטה אפרים (סע' ח'). ובחיי אדם (חלק ב'-ג' הלכות שבת ומועדים כלל קמ"ג סעיף א') כתב שיש לפרט חטאים אלו בסדר הוידוי הכללי, וז"ל: "הנה וידוי זה אשמנו נתקן על פי הפוסקים, שאין צריך לפרוט החטא, ולכן תקנו אותו על שם הכנויים הרעים שנתכנו בהם לישראל לגנאי. ולפי שהחוטא פוגם בכ"ב אותיות התורה, ולכן תקנו על פי א"ב שיפרש כל אדם חטאיו בין האותיות, כגון באשמנו יאמר אכלתי דבר איסור, וכן בכולם". ועיין שם שפירט את כל סדר הוידוי כדי שיהיה מובן לכולם. ולגבי וידוי על עבירות שאדם כבר התוודה עליהם, מבואר בגמ' (יומא פו:) שנחלקו בכך: "ת"ר: עבירות שהתודה עליהן יום הכפורים זה, לא יתודה עליהן יום הכפורים אחר, ואם שנה בהן, צריך להתודות יום הפורים אחר, ואם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן, עליו הכתוב אומר 'ככל שב על קאו כסיל שונה באולתו', רבי אליעזר בן יעקב אומר: כל שכן שהוא משובח, שנאמר 'כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד'. וראה בהגהות יצחק יקרא על המ"ב (שם) שכתב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שנכון לומר בוידוי, שכבר התוודנו על כך ובכל זאת אנו חוסרים ומתוודים, ומשמע שדעת הגרשז"א, שצריך ממש לדבר בלשונו על כל חטא פרטי. והנה, לדעת הרי"ף (בגמ' שם) והרמב"ם, הלכה כראב"י שמשנתו קב ונקי, וכן משובח המתוודה שוב. אולם לדעת הרי"ץ גיאת (הובא בטור סי' תר"ז ד'), אין להתוודות שוב, שהלכה כת"ק, אולם יכול לומר באופן כללי מה שחטא בעבר. מרן השו"ע (שם) פסק כדעת הרי"ף: "עוונות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים שעבר, ולא שנה עליהם, אפילו הכי, יכול לחזור ולהתוודות עליהם. והוסיף במ"ב (סקי"ד) שבגמ' נאמר שהרי זה משובח, כאמור לעיל. וראה במ"ב (סקי"ג) שבעבירות בין אדם לחברו אין צריך להתוודות ביום הכיפורים שנית. ובעניין לחזור ולשים את החטא מהעבר כנגדו כתב בעל התניא (איגרת התשובה פרק י"א): "ומ"ש וחטאתי נגדי תמיד אין המכוון להיות תמיד עצב נבזה ח"ו דהא כתיב בתרי' תשמיעני ששון ושמחה וכו' ורוח נדיבה תסמכני וכו' ומשום שצ"ל כל ימיו בתשובה עילאה שהיא בשמחה רבה כנ"ל אלא נגדי דייקא כמו ואתה תתיצב מנגד מנגד סביב לאהל מועד יחנו ופרש"י מרחוק. והמכוון רק לבלתי רום לבבו ולהיות שפל רוח בפני כל האדם כשיהיה לזכרון בין עיניו שחטא נגד ה'. ואדרבה לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות בין מן השמים בין ע"י הבריות בדיבור או במעשה (וזו עצה טובה להנצל מכעס וכל מיני קפידא וכו') וכמארז"ל הנעלבים ואינן עולבין שומעי' חרפתם ואין משיבי' עושים מאהבה ושמחי' ביסורי' וכו' וכל המעביר על מדותיו מעבירי' לו על כל פשעיו". שנזכה לתשובה שלמה ולגאולה בקרוב,