שלום הרב היקר, לא מזמן יצא לי להתווכח עם אתאיסט שניסה להכחיש את קיום אלוקי היהדות מול מניין אנשים. לא שמתי לב וכשהתווכחתי איתו מסתבר שהייתי עצבני בהקשר לטענות שלו שמנסות להכחיש את היהדות. רציתי לשאול אם במצב כזה יש איסור לכעוס כמו תמיד? (אני רק זוכר שלמדתי שמידת הגאווה מתקבלת כאשר זו גאווה בה ובתורה, פשוט הכעס נבע מזה) כל טוב הרב

שלום וברכה, כעס זו מידה לא טובה.מצד האדם הכועס, גם אם יש עמך צדק גדול. ברור לי שכעסך הוא לשם שמים, אך האמת שזה גם לא תמיד מועיל. מאידך, ודאי שיש לתקוף ולהוקיע דעות מקולקלות, ולכן יש לכוון את ההתנגדות לדעה עצמה שלא יהיה לה קיום, ולא לאדם האומר אותה. וממילא כך יש פחות נגיעות אישיות ויותר מקום של קידוש ה'. זה פשט קידוש ה'- להוסיף יותר את דבר ה', מציאות ה' בעולם , ולסלק דעות כופרניות. ואם ההתנגדות תהיה לדעה, ולא לאדם, ממילא גם היא תהיה אפקטיבית יותר. כאשר יש כעס פנימי או חיצוני- נכנסים כאן גם נגיעות אישיות, לפעמים הכעס מוביל לדיון פחות מעמיק ויותר הכפשות אישיות כי יש כאן הרבה אמוציות. ולכן, אף שבאופן טבעי יש הרבה עצבנות וכעס בויכוחים כאלו, אך העצה היותר טובה היא להימנע מזה. גם תשמור על טוהר הדיבור שלך, על הרוגע שלך, וגם הדיון והויכוח יהיו מועילים יותר. ברכה והצלחה וכל טוב