שלום וברכה כבוד הרב, שאלתי היא מהו היסוד הרעיוני האמיתי והמרכזי של חיי הצניעות והקדושה בזמן הרווקות אסביר את שאלתי, לרוב האנשים יותר קל לקבל את יסוד חיי הצניעות והקדושה בזמן הנישואים כיוון שנוסף אליו ממדים של שמירת אמונים ומחויבות שיותר קל לאנשים להתחבר אליו ולהפנים אותו כיוון שהוא נושא בחובו גם משמעויות רומנטיות שנעימות יותר, לעומת זאת ביסוד הצניעות של חיי הרווקות יש יותר ערפל מהו באמת, בגלל זה רבנים רבים שמנסים לחזק רווקים בהתמודדם בנושא זה מכניסים את הממד הרומנטי גם לחיי צניעות וקדושה בזמן הרווקות ומדברים על מעין אחת ויחידה עתידית לכל החיים שצריך לשמור לה אמונים כמובן שזה מקל על רבים את ההתמודדות אבל זה כלל לא נשמע לי היסוד האמיתי מכמה סיבות: 1. הדיבורים על אחת ויחידה עתידית שכרגע אינה קיימת הופכים את כל העניין לערפל אחד גדול ומונעים מלגלות את היחס הנכון לעניין 2. גם אם יכולנו להבטיח על אחת ויחידה שתשאר גם לאחר החתונה הקשר העמוק והאמיתי איתה אסור עד לרגע הקידושין אז כנראה שזה לא היסוד שבבסיסן עומדות הלכות אלו. לאחר כל הדברים הללו מהו היסוד הרעיוני האמיתי והמרכזי בקיום חיי צניעות וקדושה כפי ההלכה בזמן הרווקות? (כמובן היסוד הבסיסי הוא כי ה ציווה וצריך להקשיב לציויו אבל כמובן שיש יסוד מעבר שזה למה ה' ציווה וזו שאלתי) תודות לרב.

ראשית, אסור באיסור חמור להתקרב לאישה שאיננה טהורה וכל הנשים הרווקות אינן טובלות ולכן הן טמאות. שנית, גם אם היא טובלת וטהורה הקשר בין איש לאישה מחבר גם נשמות ולקיום קשר כזה בלי ברכה בלי קדושה זה כמו לקחת תפילין ולהניח בלי ברכה גם לשם צילום או שעשוע. שלישית, אם ראינו שד' ברא באישה שהיא בתולה זאת אומרת שיש ערך גדול מאוד לקשר של ההתחלה גם לאיש וגם לאישה. אם הם קיימו יחסים מקודם אפילו עם טבילה וטהרה, הרי כשהם באים באים לבנות בית בקדושה כבר הפסידו את קדושת הראשית שאין לה תחליף לא באהבה ולא בשמחה. ואף על פי שיש גם נישואים שניים כמו אחרי גירושין או אלמנות ח"ו זה רק בלית ברירה אבל לא לכתחילה. יש סיבות נוספות אבל נראה לי שגם בזה יש די לשאלתך.