שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

מה הנפק"מ ברמב"ם?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ סיון תשפ"ב
שאלה
ערב טוב .מה הנ"מ לרמבם בין זוטו של ים בהלכה ו,ב להלכה יא,י? תודה אורי רום
תשובה
שלום וברכה: אם תדייק במילים של הרמב"ם תמצא את ההבדל: רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ו הלכה ב לפיכך המציל מן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר ומן הגייס... אם ידע בודאי שנתיאשו הבעלים הרי אלו שלו ואם לא ידע יחזיר. +/השגת הראב"ד/ לפיכך המציל מן הנהר וכו' אם ידע ודאי שנתיאשו וכו'. א"א אלו דברי תימה הם.+ רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק יא הלכה י המוצא אבידה בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר שאינו פוסק אף על פי שיש בה סימן הרי זו של מוצאה שנ' +דברים כ"ב ג'+ אשר תאבד ממנו ומצאתה, מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאת זו שאבודה ממנו ומכל אדם שזה ודאי נתיאש ממנה. בהלכה בפרק יא נוספו שני מילים, 'שאינו פוסק' היינו שסתם זוטו של ים ושלולית הנהר כן פוסקים ולכן יש אפשרות להציל מהם, ובזה צריך שהבעלים יתייאש כדי לזכות בחפץ. אך כאשר הנהר אינו פוסק אף שהבעלים לא התייאשו בפועל מותר לו לקחת לעצמו מפני שכאשר יוודע להם הם ודאי יתייאשו. וכך באר הלחם משנה (גזלה ואבדה פרק יא הלכה ט): לרבינו ז"ל ניחא שהשוו אותם בגמ' לגמרי וכתב כאן בעוף הטעם שהרי נתייאשו הבעלים ממנו מפני דההיא דזוטו של ים דסמוך ליה כתב ג"כ הטעם ההוא משום דמסתמא אמרינן דנתייאשו ומ"מ לא כתב רבינו ז"ל כן אלא בזוטו של ים שאינו פוסק אבל זוטו של ים אחר דאפשר להציל על זה כתב מ"ש בפ"ו אם ידע בודאי שנתייאשו הרי אלו שלו כלומר דהתם לא אמרינן דודאי נתייאשו ומש"ה כתב זוטו של ים סתם אבל הכא כתב שאינו פוסק דאמרינן שנתייאשו בודאי. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il