שלום וברכה. א. האם אומרים בשנת שמיטה תיקון חצות בלילה בימי בין המצרים? ב. והאם אומרים בחצות יום בימי בין המצרים בשמיטה תיקון רחל?

שלום וברכה. א. בחצות לילה של שנת שמיטה, אומרים רק תיקון לאה, והוא הדין בשלושת השבועות. ב. בימי בין המצרים אחר חצות היום אומרים תיקון רחל, ויש שנהגו לא לומר כלל. מקורות: בדברי רבנו האריז"ל מבואר שמנהג טוב וכשר לשבת באבלות על החורבן בימי בין המצרים אחר חצי היום ולבכות על חורבן בית המקדש (ראה שער הכוונות דף פט ע"ג, פרי עץ חיים שער כ"ג א', מד"א ס"ק מ"ה, אליה רבה סי' תקמ"ט אות ד' וכן כתב המ"ב סו"ס תקנ"א שיש לעשות כן חצי שעה), וכן נהגו במקומות רבים, וכן מסופר על מרן החת"ס שכן נהג יחד עם בני ישיבתו. ומרן החיד"א (יוסף אומץ סי' כ"א) כתב שנהגו לומר בימי בין המצרים אחר חצי היום תיקון רחל שאומרים אחר חצות לילה, כיון שהפסוקים האמורים בתיקון, מיוסדים על חורבן בית מקדשנו, ושכן נהגו בארץ ישראל ע"פ כתבי רבינו האריז"ל והוא מנהג ותיקין (מורה באצבע אות ר"ל, הובא כל זה בכה"ח תקנ"א אות רכ"ב). מדברי האריז"ל (בשעה"כ שם וכן בשעה"מ פרשת בהר) עולה, שאף שבשנת שמיטה יש עילוי לשכינה ולא אומרים תיקון רחל בלילה אלא רק תיקון לאה, מכל מקום כיון שבחצות היום יש התעוררות הדינים ואבל על החורבן, יש לומר תיקון רחל, כשם שנוהג כל דיני התאבלות על החורבן בשנת שמיטה, והתיקון בחצות היום, דינו כמו קינה ואינו כתיקון חצות בלילה, שיש בו כוונות ותיקונים מיוחדים (כן כתבו כה"ח שם אות רכ"ג, שו"ת אור לציון ח"ג עמ' רל"ח, חזו"ע תעניות עמ' קכ"ט). אולם יש אומרים שאין לומר תיקון חצות כלל, בימי בין המצרים, ראה בשו"ת רב פעלים (ח"א בקונטרס סוד ישרים סימן י'), וראה גם בכה"ח בסימן א' אות י"ב בשם זמרת הארץ (אות כ"ד), שהביא ראיה ממה שמבואר באריז"ל לעיל, וכן בזוה"ק (שלח לך דף קע"א ע"ב) שיש שמחה למעלה בשנת השמיטה בארץ ישראל, וכיון שאין אומרים תיקון רחל בלילה, אף ביום אין לאומרו (וראה בכה"ח שם שהאריך לדחות דבריו), וכך מטו משמיה דהגר"מ אליהו זצ"ל, וכן נוהגים בישיבת המקובלים בית-אל. שנזכה לגאולה שלמה ובניין ביהמ"ק במהרה. בברכה רבה, תשובה לגבי תיקון חצות בימי בין המצרים