מצאתי אייפון ולקחתי אותו איתי כי חשבתי שהוא שייך לאחד מחברי הקבוצה שאיתי. לאחר בירור ראיתי שהאייפון לא שייך לאף אחד מהקבוצה ולרחתי אותו איתי הביתה על מנת לברר למי הוא שייך. הטלפון היה נעול בסיסמה לכן לא יכולתי לפתוח אותו. ובמלך כל הזמן שהפלאפון איתי אף אחד לא צילצל אליו. לאחר כמה ימים חשבתי על פיתרון נוסף ופשוט הוצאתי את הסים של הפלאפון והעברתי לפלאפון אחר וכך יכולתי לראות מה יש בסים ולדעת למי שייך הפלאפון. הבעיה הייתה שבעל המכשיר כנראה השבית את רשת הסים ולא יכולתי להתקשר לאף אחד. בסופו של דבר הצלחתי למצוא את המספר של הסים וכשהתקשרתי אליו כדי להבין למי הוא שייך ראיתי על הצג שם של ערבי. בכל אופן אין ביכולתי כרגע להשבי את האייפון כי כיוון שהסים מושבת אין איך לאתר את הבעלים. השאלה היא מה לעשות עם הפלאפון. הרי מבחינת השבת אבידה הוא גוי וגם יש ייאוש בעלים עצם זה שהוא ביטל את הסים.

נכון שמצוות אבידה היא דווקא ל"אחיך" מישראל ולשאר האומות אין חיוב(של שמירה טרחה וחיפוש איך ולמי להחזיר) אבל אם יהיה קידוש ה' מהחזרת האבידה הרי שזה משובח(ואם יש חס וחלילה חילול ה' כשלא מחזירה יש בזה איסור שימוש וחייב להחזירה) (שולחן ערוך חושן משפט סימן רס"ו). מכל מקום במקרה שלך לפי סיפור הדברים, נראה שאין דרך להשיב ומותר להשתמש בחפץ. אגב -חסימת ה"סים" לא נראית לענ"ד שמוכיחה דווקא על ייאוש, אלא על כך שהאדם גילה שהחפץ אבד ממנו. כמו כן נראה לענ"ד שדין פלאפון כיום הוא לפחות כמו מעות (כסף) שאמרו חכמים עליהם שאדם מכיר ויודע בכל רגע נתון היכן הוא נמצא ומרגיש מייד כשאבד לו ולכן אין כאן דין של ייאוש שלא מדעת.