תמיד ידעתי שלא ניתן להפריש על פירות שעדיין על העץ. אולם לאחרונה ראיתי שהרב חיים דוד הלוי במקור חיים חלק ה’ מציע נוסח להפרשה שתחול רק כאשר יקטפו את הפירות. שאלתי האם נהוג כך? והאם כדאי לנהוג כך ?

בס"ד לדעת רוב הפוסקים מותר להפריש תרומות ומעשרות כשהפירות קרובים להבשלה עוד בהיותם מחובר אך באופן שיחול לאחר הקטיף. החזון איש אמנם חולק על כך וטוען שיש בכך משום "ברירה". הרבה אנשים רוצים לנהוג כך כשיש להם עצים בגינה שכן הם לא רוצים להפריש על כמה פירות שהם קוטפים. למעשה אני לא מציע לנהוג כן כי צריך לכך נוסח מיוחד, וכן צריך שהפירות התלושים שמהם אני קורא שם תרומה גדולה ותרומת מעשר - צריכים להישמר עד זמן החלות. לכן עדיף לנהוג בצורה פשוטה וכל פעם שקוטפים פירות - להפריש אא"כ יש צורך גדול לפתרונות כגון זה שהצעת. בכל טוב ובברכת התורה והארץ, יואל פרידמן