רש"י בשמות (יב, יג ד"ה ולא יהיה בכם נגף) כתב בשם המכילתא (מס דפסחא ז) הרי שהיה ישראל בביתו של מצרי, שומע אני ילקה כמותו, ת"ל "ולא יהיה בכם נגף", אבל קשה, כי מצד שני רש"י (יב, כב ד"ה ואתם לא תצאו) כתב בשם המכילתא (מס דפסחא יא) שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע; אז לא מובן, אם יהודי היה בבית של מצרי, היה מת או לא? תודה.

לשואל שלום, מבואר בלבוש, שהדבר תלוי במידת הצדיקות, לאמור: במכת בכורות ניתנה רשות למשחית להשחית ולא הבדיל בין צדיק שאינו גמור לרשע, אבל צדיקים גמורים, גם אם היו בבתי המצרים לא נגפו. וראיתי בשם הגר"ח קנייבסקי, שלא המשחית הלך אלא הקב"ה בעצמו, ולכן בבתים היתה הפלאה, אבל ברחוב יכול היה המשחית לחבל בזמן פורענות, ובחוץ לא היתה הבדלה בין צדיק לרשע. בברכה נאמנה