לפני כמה שנים שאלתי את הרב את השאלה הנ"ל, והרב ענה לי את תשובתו המפורטת. בתקופה האחרונה שוב עלתה שאלה דומה, ושאלתי רב אחר וזו הייתה השאלה והתשובה: שאלה: יש לי בבית את כל שישה סדרי משנה בכרך אחד עם פירוש של מחבר בן זמנינו, וראיתי שיש טעות בפירוש באחד המקומות וכן ישנם טעויות בניקוד וכו, וכן מצוי בשאר ספרים מודפסים שישנם טעויות או בדפוס או בפירוש, האם מותר להשהות זאת בבית, מחמת איסור אל תשכן באוהליך עוולה? (למשל להחזיק שו"ע במהדורה ישנה, או שאר ספרים במהדורות ישנות) תשובת הרב: צריך לתקן את מה שאתה יודע שטעון תיקון עיין כתובות יט ויו"ד רעט האם אני עדיין יכול לפסוק כדעת הרב למרות ששאלתי רב אחר ונראה לי שהוא החמיר יותר מהרב? (לי נראה שכן, כיון שמה שנאסר זה לשאול על דבר שפוסק אסר ולחפש פוסק שמתיר, וכאן המקרה הפוך. וכן אולי הדין שלא לשאול רב אחר הוא דווקא במקרה של מראה או שאלה בעוף, כלומר לא להתיר חפץ שרב אחר אסר ללא ידיעתו, אבל האיסור לא נאמר בסתם שאלת הלכה מכמה פוסקים. האם אני צודק?) בנוגע לשאלתי החדשה לגבי ספר שאינו מוגה - מדובר בספר משניות בכרך אחד עם פירוש של מחבר בן זמננו ובפירוש ישנם הרבה טעויות בניקוד האם אני יכול ללמוד בו ללא תיקון (נראה לי לא מעשי מבחינתי לתקן את הכל). תודה!

שלום וברכה! אכן דעתי היא שונה מן התשובה שקיבלת מאותו רב. לענ"ד אין איסור להשתמש במהדורה כזו, אף שאינה מדוייקת, ואין חובה לתקן בספר כל מקום שאתה מוצא שהוא טעון תיקון. וכפי הנימוקים שהובאו בתשובה הקודמת. לגבי השאלה האם מותר לך לסמוך על התשובה הקודמת (והנוכחית), או שאתה מחוייב לתשובה שקיבלת מאותו רב: ראשית, כפי שציינת - בשאלת הלכה כללית, שאינה על מקרה ספציפי, מותר לשאול כמה רבנים (עיין בשו"ע יו"ד רמ"ב, לא). בשאלה שלך לאותו רב אמנם מוזכרת הדוגמה של אותו כרך משניות, אבל השאלה מנוסחת כשאלה כללית ועקרונית, ולא שאלה ספציפית על אותו ספר דוקא. ממילא, פסיקתו של אותו רב אינה מחייבת אותך לנהוג כדבריו, אלא מותר לך להביא בחשבון גם בדעות אחרות. עדיין עולה השאלה כיצד עליך לנהוג כעת. שהרי כעת עומדות לפניך שתי פסיקות סותרות זו לזו, ואין היתר לבחור סתם כך את הפסיקה הנוחה לך (עיין בגמ' ע"ז ז' א; שו"ע חו"מ כ"ה, ב). במצב כזה ישנן אפשרויות שונות: אם יש לך רב מסוים שאתה רגיל לשאול אותו במצבי ספק ומחלוקת, עליך לפנות אליו כדי שיפסוק לך במחלוקת זו (להרחבה בעניין זה ראה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/103900). אם אין לך רב כזה, הרי הכלל הוא שבמחלוקת שאינה מוכרעת בדין דרבנן ניתן ללכת אחרי המיקל (עיין בגמ' ובשו"ע הנ"ל). מכיוון שכאן מדובר בדין דרבנן, אתה רשאי להקל.