שלום לרב, האם ראוי להקרין את הסרט אגדת חורבן בליל תשעה באב בציבור?

הסרט 'אגדת חורבן' נשאלתי בעבר על כך, האם ראוי להקרין את הסרט 'אגדת חורבן' העוסק בחורבן בית המקדש השני בליל תשעה באב, האם הוא מתאים לרוח היום. עניתי שאינני יכול להביע דעתי מפני שלא ראיתי את הסרט. שלא כמנהגי עשיתי מאמץ לראות את הסרט. וברצוני לומר דברים על הסרט. הסרט כמובן מתאר תקופה נוראית בעם היהודי. חורבן עמינו בקנה מידה של שואה. אך פרי דמיונו של הבמאי אשר מגיש בפנינו מסרים גלויים וסמויים נוראים. כמי שקרא את ספרו של יוסף בן מתתיהו 'תולדות מלחמת היהודים נגד הרומאים' ומכיר את הנושא היטב. בראש ובראשונה תיאור של האויב בצורה עדינה ביותר, אנשים יפה תואר המוצגים כסובלניים ומדברים בעדינות. ובראשם רוצחי עמינו, אספסיינוס, ובנו טיטוס ראש המחבלים כפי שנקרא על ידי המהר"ל מפראג אשר רצח המונים מבני עמינו, מתואר בסרט כאדם חיובי ביותר, רחמן שלא רצה להחריב את בית המקדש. (כפי שמתואר אצל ההיסטוריון מטעם - פלביוס המהר"ל מפראג - דוחה את דבריו - וכתב שגם אם לא רצה להחריב בתחילה, רצה לבזות את המקדש ולהחריבו לבסוף) המלכה בריניקי ביתו של אגריפס, נכדה של הורדוס, הבוגדת בעמה וחייה עם טיטוס. שחז"ל השמיטו אותה מהמקורות, מתוארת בצורה חיובית, למרות שבגדה בעמה ונסעה לחיות עם טיטוס ברומא. כאשר מתאר את היהודים תיאור כאנשים ללא כיסוי ראש, גם שהם לומדים תורה דמותו של רבן יוחנן בן זכאי כדמות חיוורת אשר רוצה "לשמור על התורה שלו" ולא כאחד שיוזם כדי להציל את התורה של עם ישראל, ואת שארית הפליטה מהחורבן הנורא. גם דמותו של אחותו של רבן יוחנן בן זכאי האומרת לבנה ההולך ללמוד תורה אצל אחיה "תורה מגנא" "תורה מצלא" נראית בסרט בצורה נלעגת. נשים כמוה שמרו על עם ישראל בכל אלפי השנים שדבקו במורשת היהודית, דבקו ברצונם לשמור ולבנות את עם ישראל, (בשונה מהבמאי שבעיניו הצגת מתבוללת, מוצגת בצורה חיובית). היחס לבריונים – כמובן שהבריונים לא פעלו כרצון המנהיגות הרוחנית ובראשם רבן יוחנן בן זכאי, אבל התיאור כאילו הם גרמו למצור על ירושלים, זה רחוק מהאמת. מי שגרם את המצור זה הרומאים שיצרו אותו, ואילו הבריונים חסמו את הגישה לצאת מהעיר, זה שהם שרפו את האסמים שהיו מאפשרים קיום בסיסי במצור לשנים רבות זה עובדה נוראית, אבל האכזריות והרצח ההמוני הוא פרי תרבותם האכזרית של הרומאים. שרצחו עם רב ושפך דם נורא, הרצחנות שלה אינה מתוארת. והדבר החמור ביותר לתת לסרט אקטואליה לימינו, הן במישור מי דומה לבריונים. והן יצירת כביכול זהות היסטורית, בין התקופה ההיא לתקופתנו, ולומר כפי שבאותם ימים רבן יוחנן בן זכאי ביקש את יבנה וחכמיה כך עלינו להיות גם בזמנינו. ולא ליחס חשיבות לארץ ישראל. רק שאין דמיון בין התקופה של רבן יוחנן בן זכאי שחי בתקופה שכל ארץ ישראל נחרבה ונשלטת על הרומאים, ורבים מבני עמינו נרצחו על ידם. נשארה רק ירושלים עם תושביה ופליטים שהגיעו אליה מכל מיני מקומות, והעיר מוכה במצור וברעב במשך שנים. ובמצב זה הוא ביקש את יבנה וחכמיה כדי לשמר את חיי הרוח של עם ישראל בימים של חורבן וללא ריבונות לפחות לשמר את קיום התורה שממנה נוכל לחזור מחדש להיות עם בארצו. ורואים שדרכו של רבן יוחנן בן זכאי הניבה פירות שלאחר אלפיים שנה חלה התעוררות לשיבת ציון. לסיכום: עולם הקולנוע יוצר סרטים רבים הפוגעים בעם ישראל, בתורת ישראל, ובעולם הערכים היהודי. בגדר של הוצאת דיבה על מדינת ישראל. ומחלישה אותנו מול אויבנו מבפנים ומבחוץ. ומספקים תעמולה אנטישמית ושוכחים שאותה תרבות של הרומאים, ולאחריה התרבות הנוצרית. והמשכה שקוראים לה היום 'תרבות מערבית' שורשיה בעבר הקרוב והרחוק ברצח העם היהודי. ולכן אם רוצים להקרין את הסרט כדאי מאוד לתווך בין הסרט למציאות ההיסטורית.