שלום כבוד הרב לפני כ- 5 שנים חניתי עם הרכב בחניון תת קרקעי מאוד צפוף וכשרציתי לצאת היה רכב שחנה באחד המעברים ולא בחניה מסודרת ופגעתי בו והיתה מכה קלה בצד של הרכב. לבושתי עזבתי את המקום ללא השארת פרטים ואין לי מושג למי הרכב שייך. איך אפשר לכפר על המעשה? אני רווקה בת 25 ומרגישה שאולי זה תוקע אותי מלהתחתן תודה רבה מראש ושנה טובה

שלום וברכה, לכתחילה במקרה כזה נכון היה לדבר עם בעל הרכב הניזוק (או לחילופין להשאיר פתק על הרכב שלו) ולהציג בפניו את המקרה ולראות יחד מה עושים. אולם בדיעבד, ספק אם היית צריכה לשלם על פי דין תורה (בית דין היו צריכים לבדוק את הפרטים, שאולי אין להאשים אותך בפגיעה כתוצאה מאופן החנייה שלו וכו). וגם אם כן, יתכן מאד שהיה מוחל לך על מכה קלה בצד הרכב. ידועה ההלכה שמי שגנב ולא ידע ממי גנב צריך לתת את הסכום שגנב לצורכי רבים שיהיה לו כפרה. אך כאן לא מדובר בגניבה, אלא בתשלום של היזק בשגגה, וליתר דיוק מדובר בספק חיוב נזק בשגגה. לסיכום אין לדאוג מזה כלל. ובע"ה תזכי להתחתן בקרוב עם בעל ירא שמים, ולהקים בית נאמן בישראל! מקורות והרחבה: אסור לחנות את הרכב באופן שהוא חנה והוא עבר על גזל הרבים כפי שכתב המשנה הלכות (ח"ד רכו): "אדם שמחנה את רכבו במקום שאסור בחנייה, מעבר לכך שהוא עובר על דינא דמלכותא - הוא גם גוזל את הרבים, כיון דהרחוב שייך לכל העולם והוא גוזל מהם, ופלא שהעולם לא נזהרים בזה, כי קשה גזל הרבים... ואדרבה לפעמים הוא שמתנגדים על שמניחים המכונית לפני בתיהם, ומצערים את בעלי הבתים, ועכ"פ איכא כאן גזל הרבים. וצ"ע מאד אמאי סמכו אפילו שומרי התורה שמניחין המכונית נגד החק". אולם מי שפוגע ברכב החונה בצורה לא טובה, והיה יכול לעבור מסביב חייב לשלם וכפי שכתב הנימוקי יוסף (מסכת בבא קמא דף יב עמוד ב): "מדנקט ממלא שמעינן, דאי הוה מקום פנוי למיזל ביה - לית ליה רשות לשבר, ואם שבר - חייב". אך אם מאד קשה לעבור בלי לפגוע ברכב החונה בצורה לא טובה, אף אם הדבר אפשרי אין לחייב את הנהג הפוגע. זה לשון ערוך השולחן (תיב ד): "יראה לי מלשון רבותינו בעלי הש"ע בסעיף ב' דשני דינים יש בממלא כל הדרך דאם מילא ממש עד שא"א לעבור אפילו שיבר בידים פטור ובמילא הדרך ובדוחק יש מקום לעבור אם שיבר בידים חייב ואם נתקל ושברן פטור דא"צ להטריח ולהתבונן ולילך במקום דחוק לענין שיתחייב כשנשברו ע"י כשלונו בהם. עוד יצוין שיתכן שהפגיעה היתה קלה ולא משמעותית שהבעלים לא היו מקפידים לתקן את זה, ואין על זה חיוב תשלום. לגבי צורכי רבים, דין זה נאמר בגזל ולא בשאר חיובי תשלומים כמבואר בדברי מרן הרב קוק (אורח משפט סי' יח), והביא דבריו להלכה המנחת אשר (פרשת ויקרא). בכל מקרה גם מי שחייב כסף לאחר, אם אי אפשר לתקן הקב"ה מקבל שבים, ומסייע בידם לתקן הכל, [(עי' דברי הרב קוק באורות התשובה (ז ו) גם לגבי גזל)]. כל טוב!