שלום הרב, בבקרים אני צריך לצאת מוקדם מהבית לעבודה. הרבה פעמים אני יוצא לפני שעת נץ החמה. מה עדיף, להתפלל בבית לפני הנץ או לצאת לדרך ולהתפלל אחרי שאני יורד מהאוטובוס אחרי הנץ? תודה רבה

שלום וברכה, נראה שכאשר מדובר בדרך שאורכת יותר משבעים ושתים דקות עדיף להתפלל לפני היציאה לדרך אף שעדיין לא הגיע נץ החמה. ואם מדובר בדרך שאורכת פחות משבעים ושתים דקות, נראה שעדיף לומר ברכות השחר, לצאת לדרך ואחר כך להתפלל בזמן, כלומר לאחר הנץ. מקורות והרחבה: כתב המשנה ברורה (פט כ) שיש להתפלל לפני היציאה לדרך אפילו ביחידות ולא לאחר היציאה לדרך במניין, משום שהליכה בדרך לפני התפילה הוא איסור כדין עוסק בצרכיו לפני התפילה. לפי זה נראה שעדיף להתפלל לפני היציאה לדרך אפילו אם יתפלל לפני הנץ מאשר להתפלל לאחר היציאה לדרך לאחר הנץ משום שהליכה לדרך הוא איסור כנ"ל [תפילה לאחר הנץ שווה ערך במעלתו פחות או יותר לתפילה במניין - עיין יביע אומר (ח"ט סי' קח אות מה) שלדעת האור לציון מניין לפני הנץ עדיף מיחידות לאחר הנץ והגר"ע יוסף חולק]. אמנם אם הדרך אינה אורכת שבעים ושתים דקות נראה שיש להעדיף לצאת לדרך ולהתפלל לאחר הנץ משום שלדעת האור לציון (ח"ב פ"ז, ה"ו) דרך לעניין זה הוא שבעים ושתיים דקות. ועוד, שיש מקום להקל לעשות צרכיו ולצאת לדרך לאחר אמירת ברכות השחר. כך כתב השולחן ערוך (פט ג): "אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה". על זה העיר הרמ"א: "ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה (תרומת הדשן סימן י"ח)". דברי הרמ"א נאמרו במי שהולך לדבר הרשות (ראה מ"ב צ נג). ויש יותר מקום להקל לצאת לדרך באדם שהולך לעבודה לפרנס את משפחתו. זה לשון ערוך השולחן אורח חיים (סי' צ ס"כ): "וזה שאין אנו נזהרין בזה משום שאנו הולכין בדרך לפרנסתינו ונחשב זה לדבר מצוה שהרי מצוה לפרנס אשתו וזרעו דאשתו חובה לפרנסה ובניו ובנותיו אמרו חז"ל דעל זה נאמר עושי צדקה בכל עת [כתובות נ'. וכ"מ במועד קטן רפ"ג ע"ש]". כל טוב!