שלום אני יודעת שכשאומרים דבר מצווה צריך להגיד 'בלי נדר'. כשמדברים עם מישהו צריך שישמע שאמרת בלי נדר? או שאפשר להגיד בשקט אח"כ?

שלום רב. א. אכן נכון להתרגל לומר 'בלי נדר', ואפילו באמירת דברי רשות, כיון שהרב דברי רשות תכליתם מצוה. ב. אמירת בלי נדר היא עבורך, ולכן אין צורך שמשהו אחר ישמע זאת. מקורות: א. מדברי הגמ' בנדרים (ח.) "אקום ואשנה פרק זה", משמע שדוקא במצוה גמור (או צדקה ותענית), חל הנדר ע"י אמירה ללא לשון מפורשת לנדר. אבל על הידור בעלמא, אינו חל (כ"כ באגרו"מ יו"ד ח"א סי' קכ"ז ח'). אולם למעשה נכון לומר בלי נדר, גם בענייני רשות, כמ"ש בקצור שו"ע (סי' ס"ז סע' ד'), ומעין זה בשל"ה הקדוש (שער האותיות אות ש' סקי"ד). ב. פשוט שאמירת בלי נדר נועדה עבור האומר, ולכן אם אין כוונתו לנדר, וגם הוא אומר זאת במפורש, אין כאן נדר. עם זאת ברור שגם אם אומרים 'בלי נדר', צריך לקיים את דבריו, כמבואר בגמ' (ב"מ מט.) שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק כו'. וכן שלא יהיה מחוסר אמנה. עם זאת נראה שיש עניין שגם הצד שאומרים לו, ישמע זאת, כדי לתת לדבר תוקף ולחזק אנשים באמירה זאת. ברכת ה' עליכם,