שלום וברכה, איני מבין למה הרבה פעמים בגמרא אומרים דברים גשמיים על הקב"ה, שהוא כועס רגע אחד, שהוא תמיד באותו שעה ביום צועק, ועוד שכתוב שהוא כועס הקב"ה אומר למשה לחכות שהוא יפסיק לכעוס וגם שהוא מתפלל על עצמו שהוא ינהג ברחמים. נשמע לי די מוזר, מה פשר הדבר? תודה רבה

בס"ד שלום וברכה, שאלה זו העוסקת בהסברת התארים מגשימים כלפי הקב"ה העסיקה את רבותינו רבות כגון הרמב"ם במורה הנבוכים חלק ראשון. וכן רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי בתחילת מאמר שני. וביסוד הדברים שקבלנו במסורת שתיאורים אלה הם האופנים בהם אנו כבני אדם מבינים את מעשי ה'. לא שיש לו צעקה גשמית, אלא כביטוי מושאל להביע חוסר שביעות רצון(גם הוא מושג אנושי) של הקב"ה ממעשינו. בהצלחה