שלום ישנה עבודה באבטחה שמותרת גם בשבת ובשבת מקבלים שכר 200% על העבודה. האם מותר לקבל שכר כזה על עבודה בשבת?

שלום וברכה. בנידון שאלתך יש להתייחס לשני עניינים: א. שכר מצוה בשבת, ב. תוספת שכר מיוחדת על עבודה בשבת. א. רבים נהגו להחמיר ולהבליע את שכר השבת ביחד עם שכר עבודתו בימות החול. במידה ומדובר על עבודה בשבת בלבד, בדיעבד, המקל יש לו על מי לסמוך אך אין בכסף ברכה ולכן טוב להשתמש בכסף לצרכי מצוה כגון ציצית ותפילין. ב. לגבי תוספת שכר בשבת ניתן להקל בדבר באופן שאינכם מציינים את התוספת המיוחדת לשבת (בחשבונית או בע"פ, ניתן לבקש זאת מהמעסיק) אלא לכלול אותה בסך הכללי של כל העבודה. מקורות: א. מבואר בחז"ל (ב"מ נח.) מבואר שאסור לתת "שכר שבת" ולכן הנותן לחברו לשמור על דבר מסויים כגון לשמור לו פרה וכדומה, הוא פטור משמירתה אפילו אם פשע כיון שאינו נחשב לשומר כלל. אך אם קיבל שמירה למשך שבוע, חודש או שנה הדבר מותר. ופירש רש"י (שם): "שנבלע בשכר שאר הימים, ואינו מפורש לשבת". וכן פסק מרן השו"ע (סי' ש"ו סע' ד') שאין לשלם שכר על עבודה שנעשתה בשבת אלא אם כן שכר השבת ניתן בהבלעה במשך אותה תקופה. וכתבו הפוס' (מ"ב שם סקט"ז ע"פ רש"י) שאסרו מדין גזירת מקח וממכר שאסרו מחשש שיכתוב בשבת. ולפי זה יש להעיר שזהו גזירה לגזירה, ואכן כתב מרן הב"י (שם) שלפי רש"י זו גזירה לגזירה, ולכן ביאר שבאמת "לית ביה איסורא כלל אפילו מדרבנן, אלא דלתקן להוסיף לכתחילה לא רצו חכמים, משום דהוה מיחזי לאינשי כשכר שבת". אמנם יש שביארו שאין זו גזירה לגזירה אלא "כולה חדא גזירה היא" כפי שכתב רש"י בעצמו במקום אחר (א"ר שם סקי"ד). וראה בחידושי הגר"ח (על הש"ס שבת יט.) הסובר שהאיסור אינו הרווח אלא "השמירה אסורה" כלומר עצם המלאכה שמקבל עליה שכר. והנה נחלקו רבותינו הראשונים האם האיסור שייך גם במקום מצוה כגון חזנים המקבלים שכר על תפילתם (ראה במרדכי כתובות סוף פרק אף על פי), ושורש המחלוקת תלויה לכא' אם גזרו לאסור גם במקום מצוה או שלא פלוג בתקנתם. וכבר תמה מרן הב"י (שם) על דברי המתירים, וז"ל: "אטו כדי לקיים המצוות נחלל שבת", אף שבשו"ע כתב בדעת הסתם לאסור (סי' ש"ו סע' ה') וז"ל: "אסור לשכור חזנים להתפלל בשבת; ויש מי שמתיר". והרמ"א הוסיף שאם הדבר נעשה בהבלעה לכל הדעות מותר. עכ"פ לפי כללי השו"ע, לכא' מרן הכריע כדעת הסתם ולא כפי תמיהתו בב"י. אלא שלכאורה מרן סותר את עצמו, שהרי בסי' תקפ"ה סע' ה' פסק שהנוטל שכר לתקוע בשופר בראש השנה, או כדי להתפלל או לתרגם בשבתות ויו"ט אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר. ומבואר שם בב"י ע"פ הגמ' בפסחים (נד.) שאין איסור בדבר. וכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' כ"ה ה'), דמרן השו"ע חזר בו וגילה דעתו למסקנה בסימן תקפה והביא עוד כמה דוג' נוספים בשו"ע מעין זה. ולכן אזלינן בתר בתרא להקל. וכן הכרעת הפוסקים להקל בדבר (ראה מ"ב שם סקכ"ד בשם המהרי"ל והב"ח והגר"א וכ"כ שו"ע הרב). ובשו"ת שמו משה (חאו"ח סי' ה הובא ביבי"א שם) העיד בגדלו שמנהג ירושלים להתיר. והנה אע"פ שמעיקר הדין במקום מצוה מותר גם בלא הבלעה, מכל מקום רבים נהגו להחמיר לקבל את השכר בהבלעה כיון שכתבו הפוסקים ע"פ המבואר בחז"ל (פסחים נ:) שאף שאין איסור בדבר מכל מקום אין ברכה בכסף. וכן כתב הג"ר עמרם אבורביע זצ"ל בספרו נתיבי עם (סי' שו עמוד קמב), שנהגו בירושלים כדעת האוסרים להשכיר חזנים לשבת, אלא ע"י הבלעה, ושכ"כ בברכ"י, ודלא כהכה"ח שהסכים להב"ח שתפס עיקר כמ"ש בב"י סי' תקפה להתיר אפי' בלא הבלעה. ע"כ. ומרן היבי"א (שם) דחה דבריו ע"פ העדות שהובאה לעיל וכתב שכן מנהג רבים מבני אשכנז וספר. וכיון שיש בדבר מחלוקת גדולה מערכה מול מערכה, וגם במנהגים מצינו שנחלקו, לכן המקל בדבר יש לו על מי לסמוך וטוב שיקנה בשכר זה איזה דבר מצוה, כמו ספרי קודש ללמוד בהם, או תפילין של רבינו תם, וכדומה (כך העיד בילקו"י סימן שו סעיף ד בשם אביו הגרע"י זצ"ל אף שמעיקר הדין ראינו לעיל שכתב להקל). והמחמיר להבליע את השכר בעבודה שנעשית לפני או אחרי שבת ולסכם איתו שזו עיקר העבודה או לסכם איתו שאינו חייב לשלם לו (ומה שישלים לו אח"כ נחשב כמתנה), תבוא עליו ברכה. ב. ולגבי תוספת שכר על מלאכה בשבת לא מצינו התייחסות מפורשת בקדמונים, ולכן במקום מצוה נראה שיש להקל בפרט אם עושה זאת בהבלעה, אולם נראים דברי מרן הגרשז"א זצ"ל (שש"כ כ"ח הע' קל"ה) להחמיר אם השכר בשבת הוא גבוה יותר מהשכר הניתן ביום חול כיון שאין הדבר נחשב כהבלעה כאמור. אך בשו"ת שבט הלוי (חלק י"א סי' של"ה) כתב להקל בדבר באופן: "דאם מבליע ממש, ולא הוזכר שכר שבת לא בעל פה ולא בכתב, ומשתלם בבת אחת ממש, אין בזה גדר שכר שבת של איסור", ובמציאות כזו שאינו מפרש תוספת זו בתלוש משכורת או בעת התשלום, אין זה בכלל דברי המחבר "ולא יאמר תן לי של שבת" וגם הגרש"א יודה להקל (כ"כ בדעתו בפסק"ת סי' ש"ו הערה 65). אמנם הגרש"ז ושבט הלוי זצ"ל התייחסו למה שנהגו להחמיר ולהבליע גם בשכר על מלאכת מצוה, ולעיל ראינו שיש מקלים אף ללא הבלעה אלא שאין ברכה בכסף כאמור. ולכן למעשה בדיעבד אם השכר מובלע יחד עם השכר של שאר השבוע, גם בזה נראה שהמקל יש לו על מה לסמוך כיון שמדובר על שכר מצוה ודעת מרן הב"י להתיר אף בלא הבלעה. אמנם כיון שרבים כתבו להחמיר ולהבליע את השכר, יש לבקש מהמעסיק שלא יפריד את התוספת משכורת המיוחדת לשבת אלא להבליע אותה יחד עם השכר החודשי. בברכת השבת,