היי יש לי עוד שאלה קטנה לגבי אמונה ובטחון אתן דוגמא אני צריכה לחתום על עסקה בהתחלה אני רגועה ומוכנה לחתום כי אומרת לעצמי שיהיה בסדר ואז נכנסת לחרדה שאולי אני עושה החלטה לא נכונה.. אז מתחילה תהליך של מלא בדיקות לנכונות העסקה כולל פניה לעורך דין ותוך כדי עדיין בחרדה קשה ואז אני שואלת את עצמי לולא החרדה אולי הייתי חותמת בפזיזות יתר ? מצד שני החרדה לא מטיבה ועדיין לא מצליחה לקבל החלטה אז איך יודעים אם החרדה באה ״להציל״ אותי מהחלטה לא נכונה או שהחרדה מגיע מחוסר באמונה בהשם והיא לא טובה בשום צורה?

לשואלת, שלום וברכה! יש שני קריטריונים להבחנה בין חרדה בלתי רצויה לבין החרדה הרצויה: האחד הוא סובייקטיבי, והוא מצב הרוח שלך: האם החרדה יוצרת מצב רוח רע, שמלווה את סדר יומך ומשפיע גם שאר עיסוקייך; או שאת נשארת רגועה, והדאגה נשארת יותר ברובד השכלי: יש כאן התלבטות, יש צדדים לכאן ולכאן, צריך לבחון בצורה רגועה את השיקולים, ולהחליט. זהו אחד ההסברים לגמרא בסוטה (מח ע"ב): "רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר: 'מה אוכל למחר?' - אינו אלא מקטני אמנה". רבי אליעזר לא שלל עשייה תכליתית עבור העתיד, אלא שלל את הלחץ הנפשי שאיננו תורם דבר. כך מדויק מלשונו, שיש לאדם פת והוא כעת "אומר מה אוכל למחר", אמירה של דאגה חסרת טעם כרגע. השני יותר אובייקטיבי, למרות שגם הוא אינו "מדעי", והוא: האם הדברים שאת עושה כדי להישמר מכל נזק הם דברים מקובלים בחברה, או מוגזמים מעבר למקובל. פנייה לעורך דין, בתחומים מסוימים נחשבת לדבר אלמנטרי ובתחומים אחרים לדבר מיותר. וכמובן, אחרי כל המאמצים יש לזכור שהכל ביד ה', וכדאי להתפלל על העניין לפני מעשה ולאחר מעשה.